עריכת הדף "ויכוח מינסק" (פסקה)

==הרקע לויכוח==
בשנת [[תקל"ז]] [[עליית החסידים|עלה]] רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]], ועל פי החלטת תלמידי המגיד ממעזריטש, מונה [[אדמו"ר הזקן]] למסדר הכללי של תנועת החסידות בכל רחבי המדינה{{הערה|1=[[בית רבי]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=31 פרק ו'] וכן ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=40&hilite= פרק ח']}}.

המינוי מלכתחילה היה למשך חמש שנים, ולקראת סיומם כאשר גברו ההצקות והרדיפות מצד ה[[מתנגדים]], החליט אדמו"ר הזקן יחד עם אחיו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] והרב [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]] לערוך ויכוח כללי עם ראשי המתנגדים, בו יוכיחו להם את אמיתותה של תנועת החסידות.

בכדי להכשיר את הקרקע לכך, נשלחו בחשאי מטעם אדמו"ר הזקן כ-16 אברכים חסידי חב"ד מהערים [[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] שהתחזו ל[[מגיד מישרים|מגידים]], שעברו מעיירה לעיירה ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים. בעקבות התעמולה החלו נציגי הקהילות לשלוח מכתבים אל מרכזי ההתנגדות ב[[ווילנא]] ו[[שקלוב]] ודרשו מהם לערוך ויכוח עם החסידים.

כאשר הגיעו המכתבים אל מרכזי המתנגדים התפתח ויכוח בין מרכז המתנגדים בשקלוב לבין המרכז בוילנא, כאשר בשקלוב התנגדו לעריכת הויכוח, ואילו בוילנא תמכו בעריכתו. שתי הצדדים הביאו את הספק בפני [[הגר"א מוילנא]] שפסק שאין לדרוש מהחסידים לערוך ויכוח, אך אם החסידים יבואו מצידם בבקשה לערוך ויכוח - על פי דין תורה יש להיענות לבקשתם ולערוך עמם ויכוח.

כששמע על כך אדמו"ר הזקן, שלח להודיע במרכזי המתנגדים כי ב[[חודש אב]] יגיע למינסק ויתעכב שם כשלושה שבועות וכל מי שיש לו טענות ושאלות על תנועת החסידות ודרכיה, יוכל לשאול אותו. בעקבות כך הורה [[הגאון מוילנא]] לשומעי לקחו שיסעו אף הם למינסק לערוך ויכוח עם אדמו"ר הזקן.