עריכת הדף "התייסדות תורת החסידות" (פסקה)

==סיבת התייסדותה==
תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.

תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם "דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך", ו"אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". בדורו של [[רשב"י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס"ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז"ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר"י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.

אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.

תורת החסידות איננה חידושים (ח"ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.