עריכת הדף "השגחה פרטית" (פסקה)

==שיטות הרמב"ם ואחרים==

ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה.

ה[[רמב"ם]] בספרו "מורה הנבוכים"{{הערה|1=חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.}} סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו.

אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו ב[[דומם צומח חי מדבר|דומם צומח וחי]] - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.

לפי "ספר החינוך" ההשגחה הפרטית חלה על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.

מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא הייתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.

גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו{{הערה|1=שומר אמונים (לר"י אירגס) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=121&hilite= סימן פא].}}.