עריכת הדף "הצ'רטר הראשון" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:הכנות לצ'רטר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|חסידי חב"ד אצל שגריר ארצות הברית בקבלת הויזה לצ'רטר]]
בשנת [[תש"כ]], הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל [[חודש תשרי]] אצל הרבי.

ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.

הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי{{הבהרה}}, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]] וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.

הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]], שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.

כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. לאור כך, הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.

בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.

כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[אייזיק קרסיק]] והרב [[לייבל כהן]], ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.

=== תגובת המשרדים השונים ===
מסופר{{מקור}} שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].

לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.

כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חדקוב]] מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארצות הברית ששהו אותה עת ב[[ארץ הקודש]] - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.

למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.