עריכת הדף "המן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד במשפחה בזויה לאמו אמתלאי בת עורבתי, מזרע אגג מלך עמלק אותו שיסף [[שמואל הנביא]].

חז"ל מספרים כי לאחר חתונתו עם רעייתו זרש שימש בתפקיד בזוי (שירש מאביו) כספר של כפר קרצום במשך עשרים ושתים שנה{{הערה|מסכת מגילה דף טז עמוד ב.}}.

על אף מוצאו הנחות, לאחר שמצא אוצר סמוך לביתו{{מקור}}, הצליח להשתחל בין שרי המלך אחשוורוש מלך פרס בשל גבהות רוחו וגאוותו ועשרו והפך לאחד משרי הצבא שלו, וכשיצא למלחמה לצד מרדכי לא נהג בתבונה ובזבז את כל אספקת המזון, דבר שהביא לכך שבאמצע הדרך נגמר האוכל לגדוד שבפיקודו, ובשל כך הוזקק לבקש את טובתו של מרדכי שיתן לו מעט מהאספקה שלו, ומרדכי הסכים בתנאי שיכתוב לו כתב עבדות על הנעל{{הערה|רש"י למגילת אסתר ה, יג.}}.

ב[[מגילת אסתר]] מוזכר אדם בשם "ממוכן" שהוא נמנה על שבעת יועצי המלך, ולאחר חטאה של [[ושתי]] הוא משכנע את [[אחשורוש]] להרוג אותה ולהוציא הודעה לכל המדינות שתחת שליטתו שאסור לאשה להמרות את פי בעלה{{הערה|בכוונתו בעצה זו, אמרו חז"ל פירושים שונים: (א) כי רצה שהמלך יתחתן עם בתו. (ב) כי אשתו משלה בו ורצה שהמלך יוציא גזירה שהבעל הוא השולט בבית. (ג) רצה לנקום בושתי על שלא הזמינה את אשתו למשתה שעשתה (מדרש אסתר פרשה ד').}}, ע"פ המובא במדרשים אותו "ממוכן" זה "המן" ונקרא ממוכן מפני שהוא היה מוכן לפורענות{{הערה|וכך מופיע בתרגום על מגילת אסתר}}, ע"פ פירוש אחר מדובר ב[[דניאל]] ונקרא ממוכן משום שהוא מוכן לניסים{{הערה|בתי מדרשות ח"ב}}.

במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות [[מלכי יהודה]] ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}.

ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך הייתה על מנת שכולם ישתחוו לעבודה זרה הרקומה על בגדיו.

===גזירת המן===
בעקבות סירובו של [[מרדכי היהודי]] להשתחוות להמן, התעוררה בו שנאת ישראל, והוא ביקש להשמיד את כל היהודים בעולם, ובכך הביא לגזירה האיומה ביותר בהיסטוריה היהודית, היות ואחשורוש משל בעולם כולו.

לאחר שהצליח לשכנע את אחשורוש במזימתו, הטיל גורל באיזה חודש לקבוע את תאריך ביצוע ההוצאה להורג של העם היהודי, והגורל נפל על חודש אדר. המן שמח כי ידע שבחודש זה נפטר [[משה רבינו]] וחשב שזהו סימן למזל רע של עם ישראל, אך לא ידע שבאותו חודש משה רבינו גם נולד.

כהתחלה למזימתו, החל לגזור על לימוד התורה אצל תינוקות של בית רבן, וזה היה עיקר הגזירה{{הערה|1=ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנז. הוזכר והתבאר ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/4/4 שיחת חג הפורים תרפ"ח].}}.

ב[[י"ג ניסן]] שנת ג'תד הוציא המן אגרות לכל המדינות בו קבע את יום [[י"ג באדר]] בשנה שלאחר מכן להריגת היהודים. בעקבות פרסום הגזירה יצא מרדכי במסע התעוררות והצליח להחזיר בתשובה את העם, ולשכנע את אסתר להפעיל את קשריה אצל המלך. לאחר צום של שלושה ימים, נכנס אסתר למלך וביקשה לקבוע סעודה משותפת איתו ועם המן, וכאשר המן יצא מחצר המלך ראה שוב את מרדכי שלא השתחווה לו והתייעם עם קרוביו מה ניתן לעשות עמו, והם ייעצו לו להכין עבורו עץ גבוה חמישים אמה{{הערה|והעץ היחיד בגודל זה היה עץ מתיבתו של נח שבנו פרשנדתא הביא כאשר היה הגמון (ילקוט שמעוני שמות פרק טו, רנו.}} ולבקש מהמלך לתלות אותו על העץ.

===ביטול הגזירה והריגתו===
[[קובץ:המן מוביל את מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של המן מוביל את מרדכי על הסוס (מלכות וקסברגר)]]
באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי.

בפעם השניה בה השתתף המן במשתה המשותף עם אסתר ואחשורוש, אסתר ניצלה את ההזדמנות לבקש רחמים על בני ישראל, ובמענה לשאלתו של אחשורוש מי זומם להשמיד את העם שלה, השיבה אסתר כי זהו המן. הדברים שאחשורוש שמע גרמו לו לכעוס והוא יצא אל הגינה בחצר כדי לשאוף אויר ולהירגע, שם הוא ראה מלאכים בדמות בניו של המן שמשחיתים את עצי הגן, דבר שהוסיף על כעסו להמן, וכאשר חזר מהחצר וראה את המן נופל על המיטה של אסתר ומתחנן על נפשו, כעס עוד יותר.

הסריס חרבונא{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' מובא שהיה זה [[אליהו הנביא]] שנדמה כחרבונא.}} שהיה נוכח במקום, הזכיר לאחשורוש שהמן גם ביקש להרוג את מרדכי מיטיבו ולתלות אותו על העץ שהכין עבורו, ואז הורה אחשורוש לתלות את המן על העץ במקומו עוד באותו יום ב[[ט"ז בניסן]].

בעקבות המהפך ביחסו של אחשורוש לעם היהודי, הוא ביטל את הגזירה ונתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם והוריש למרדכי את בית המן. עושרו הרב וממונו של המן התחלק לשלושה חלקים: שליש למרדכי ואסתר, שליש לעמלי תורה, ושליש לבנין בית המקדש{{הערה|מדרש שוחר טוב מזמור כב.}}.

חז"ל מונים את המן יחד עם רשעים נוספים שנתנו עינים במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם ניטל מהם{{הערה|מסכת סוטה, ט.}}.

===בני המן===
[[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים ב[[מגילת אסתר]] בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]]
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}.

בנוסף לבנים אלו, נחלקו חז"ל כמה בנים היו לו: 40 בנים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ.}}, 100{{הערה|מדרש תהלים (בובר) מזמור כב, ב.}}, 30, 70, ו-208 בנים כמניין "'''ורב''' בניו"{{הערה|מסכת מגילה טו, ב.}}.

במדרש מסופר שהייתה להמן גם בת, אותה רצה להשיא לאחשורוש לאחר הריגת ושתי, אך נעשה נס, ואחשורוש לא רצה בה בגלל הריח הרע שנדף ממנה, על אף יופיה. סופה של הבת היה שבשעה שהמן הוביל את מרדכי על הסוס ברחובות שושן, טעתה ושפכה על אביה דלי של מי שופכין{{הערה|במסכת מגילה דף טז עמוד ב: "עציצא דבית הכסא".}} מתוך מחשבה שמרדכי הוא זה שמוביל את הסוס, כשקלטה ששפכה על אביה - התאבדה בקפיצה מהחלון.

חז"ל מוסיפים כי "מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק"{{הערה|גיטין נז, ב.}}.