עריכת הדף "המכתב הארוך" (פסקה)

==מהות המכתב==
אגרת זו מציירת לפנינו "תמונה חיה" מהמפיכה הגדולה שחוללה שיטת החסידות בהשקפותיהם ושאיפותיהם של בני תורה בדור ההוא. ככל שהקורא ממשיך לקרוא את האגרת הוא מתחיל להרגיש "המהפכה הנפשית" של חסידי הבעל-שם-טוב הראשונים, ואת גודל התמסרותם להפיץ את דרך החסידות שנתגלתה על ידי מורנו הבעש"ט.

אדמו"ר הריי"צ מזכיר סיפור זה בכמה מאגרותיו ושיחותיו, אך באגרת זו בא הסיפור בארוכה ובפרטיות.

וכך הוא כותב באגרת אחרת{{הערה|ח' תמוז תרצ"ט.}}:
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז.
בהיותו במעזיבוז משך זמן רב וכבר תודה לא-ל למד ארחות חיים בהדרכת ה[[בעש"ט]] הנה באחד הימים שמע מאת הבעש"ט מאמר זה:
{{מונחון|א נשמה קומט אראפ אויף דער וועלט און לעבט אפ זיעבעציג אכציג יאהר צוליב טאן א טובה א אידין אין רוחניות ובפרט אין גשמיות|נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים-שמונים שנה על מנת לעשות טובה ליהודי ברוחניות ובפרט בגשמיות}}.
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".}}