עריכת הדף "הלל זלטופולסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[יקטרינוסלב]] שב[[אוקראינה]] ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ח]], לאביו החסיד ר' (חיים) [[שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי]]{{הערה|נכתב גם זלאטאפאלסקי. ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפ"ו אודות השמות שלמה זלמן ושניאור זלמן. בכתבי רבותינו נשיאינו מופיע פעמים רבות בשם הרז"ז.}} שהיה מנכבדי חסידיו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאמו מרת שפרה בתו של ר' אלחנן סנדומירסקי.

בצעירותו התחנך על ברכי החסידים ב[[קרמנצ'וג]], ובין מלמדיו נמנה גם הרב [[שמואל בצלאל שפעטיל]], והצטיין בלימודיו בזכות כשרונותיו, ובמקביל עסק באופן פרטי בלימוד השפה הרוסית, מקצועות כלליים והנהלת חשבונות.

לאחר חתונתו לרעייתו מרת חיה פייגא (לבית מירקין), הצטרף לעסקני חותנו שהיה מגדולי סוחרי ה[[סוכר]] ברוסיה, והתיישב בסמיכות לחותנו ב[[קייב]]. עם חלוף השנים, התבסס מעמדו הן בעסקי מסחר הסוכר והן בבנקאות, והוא קשר קשרי ידידות עם משפחות האצולה הרוסית, קשרים אותם ניצל להשפיע על אנשי השלטון לטובת היהודים והיהדות.

כמו כן, היה מראשי התומכים במפעלי הציונות והתרבות ה[[עברית]] והפצת השפה העברית, היה מחברי אגודת חובבי ציון, ונבחר כציר לקונגרסים הציוניים, חבר ועד הפועל הציוני, וממייסדי 'קרן היסוד'.

חייו הסתיימו באופן טראגי בהיותו בגיל 61 כאשר נרצח במשרדו בפריז בתחילת חודש כסלו [[תרצ"ב]] על ידי זקן ממוצא צרפתי שניהל בית חרושת בבעלותו של ר' הלל, שירה בבטנו. המשטרה שהגיעה למקום גילתה אותו פצוע, אך הצוות הרפואי שהגיע למקום לא הצליח להציל את חייו.

עם היוודע דבר פטירתו לאדמו"ר הריי"צ, שיגר אגרת תנחומים אל קרובי משפחתו האבלים: "נדהם הנני מהידיעה המבהילה באסון הנורא אשר קרה, בפטירת אביהם ואחיו ר' הלל, לבבי יתחמץ שפתי יעצמו ודברים אין לי במה לנחמם"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמוד תפו.}}.

בנוסף, הורה הרבי לסניפי ישיבות תומכי תמימים בוורשה לודז [[וילנא]] שילמדו במשך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לעילוי נשמתו.