עריכת הדף "
החבריא קדישא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
מתקדם
תווים מיוחדים
עזרה
כותרת
רמה 2
רמה 3
רמה 4
רמה 5
עיצוב
הוספה
הערה מוסתרת
הבלטה
הטמעה
לא להטמיע
לטיני
לטיני מורחב
אלפבית פונטי בינלאומי (IPA)
סימנים
יווני
יוונית מורחבת
קירילי
ערבי
ערבי מורחב
עברית
בנגלית
טמילית
טלוגו
סינהלה
דוונגארי
גוג'רטית
תאית
לאו
קמרית
לשונות ילידיות קנדיות
רונות
Á
á
À
à
Â
â
Ä
ä
Ã
ã
Ǎ
ǎ
Ā
ā
Ă
ă
Ą
ą
Å
å
Ć
ć
Ĉ
ĉ
Ç
ç
Č
č
Ċ
ċ
Đ
đ
Ď
ď
É
é
È
è
Ê
ê
Ë
ë
Ě
ě
Ē
ē
Ĕ
ĕ
Ė
ė
Ę
ę
Ĝ
ĝ
Ģ
ģ
Ğ
ğ
Ġ
ġ
Ĥ
ĥ
Ħ
ħ
Í
í
Ì
ì
Î
î
Ï
ï
Ĩ
ĩ
Ǐ
ǐ
Ī
ī
Ĭ
ĭ
İ
ı
Į
į
Ĵ
ĵ
Ķ
ķ
Ĺ
ĺ
Ļ
ļ
Ľ
ľ
Ł
ł
Ń
ń
Ñ
ñ
Ņ
ņ
Ň
ň
Ó
ó
Ò
ò
Ô
ô
Ö
ö
Õ
õ
Ǒ
ǒ
Ō
ō
Ŏ
ŏ
Ǫ
ǫ
Ő
ő
Ŕ
ŕ
Ŗ
ŗ
Ř
ř
Ś
ś
Ŝ
ŝ
Ş
ş
Š
š
Ș
ș
Ț
ț
Ť
ť
Ú
ú
Ù
ù
Û
û
Ü
ü
Ũ
ũ
Ů
ů
Ǔ
ǔ
Ū
ū
ǖ
ǘ
ǚ
ǜ
Ŭ
ŭ
Ų
ų
Ű
ű
Ŵ
ŵ
Ý
ý
Ŷ
ŷ
Ÿ
ÿ
Ȳ
ȳ
Ź
ź
Ž
ž
Ż
ż
Æ
æ
Ǣ
ǣ
Ø
ø
Œ
œ
ß
Ð
ð
Þ
þ
Ə
ə
עיצוב
קישורים
כותרות
רשימות
קבצים
הערות שוליים
דפי שיחה
תיאור
מה יש להקליד
מה מתקבל
הטיה
''טקסט נטוי''
טקסט נטוי
הדגשה
'''טקסט מודגש'''
טקסט מודגש
הדגשה והטיה
'''''טקסט מודגש ונטוי'''''
טקסט מודגש ונטוי
==היסטוריה== {{ערך מורחב|ערך=[[מחנה הנסתרים]]}} בתקופה שקדמה להתגלותו של הבעל שם טוב, התקיימה במשך קרוב למאה שנה 'חבורת הצדיקים הנסתרים', שעסקו יחד בפנימיות התורה ועבודת השם, כשאחד מתוכם שימש כמנהיג-חבר, דוגמת רבי [[אדם בעל שם]] רבי [[יואל בעל שם]], וכו'. במסורת החסידים מסופר{{הערה|נתיב מצוותיך, דרך התורה שביל א אות יג. כך מסופר גם שפעם בשעה שהאריך הבעל שם טוב בתפילתו החליטו בני החבורה לצאת לסעוד את ליבם ומייד לחזור, אך כשחזרו התפלאו לראות שהבעל שם טוב סיים את תפילתו, וכששאלו אותו על כך השיב להם במשל מחבורת אנשים שרוצה להוריד ציפור מהגג, שיוצרים סולם אנושי וכל אחד עולה על גבי חברו עד שהעומד בראש מצליח להוריד, ואילו אם אלו שנמצאים למטה מתייאשים והולכים כי לא רואים את פעולתם - נופל אותו אחד שטיפס ואינו יכול לעלות למעלה, וכך גם הוא - אינו יכול להשיג את ההשגות הגבוהות מבלעדיהם.}} שכאשר היתה צריכה נשמתו של [[הבעל שם טוב]] לרדת לעולם, לא התרצתה, ורק אחרי שהבטיחו לה משמים שיהיו עמה נשמותיהם של החבריא קדישא שיסייעו לה, "שישים גיבורים סביב לה", הסכימה לרדת, ובשנת [[תנ"ח]] נולד לרבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]], שהיה בעצמו מחבורת הצדיקים הנסתרים. הבעל שם טוב התייתם מאביו בגיל 5 ובגיל 14 הצטרף בעצמו למחנה הצדיקים הנסתרים, בשנת תע"ב, וכעבור 4 שנים בהיותו בגיל 18 בלבד התמנה כראש מחנה הנסתרים. כאשר הצטרף הבעל שם טוב לחבריא קדישא, החל לחדש אופן עבודה מיוחד של שימת דגש על אהבת ישראל וקירוב היהודים הפשוטים. הבעל שם טוב הנהיג את החבריא קדישא במשך עשרים ושש שנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/272.htm כתר שם טוב הוספות, ערב].}}, והעניק להם באתערותא דלעילא בדרך מתנה את הכח להנחיל את אור התורה ועבודת החסידות לדורותיהם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/316.htm כתר שם טוב הוספות שטז].}}, וכן הקנה להם חיות פנימי בלימוד התורה וקיום המצוות, שכל מה שעושים יהיה מתוך הרגש פנימי ושיאחזו באמת באופן העבודה הזה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/379.htm כתר שם טוב הוספות שעט].}}. בתחילת תקופת הנהגתו של הבעל שם טוב את החבריא קדישא, היה להם קשה לקבל את ההנהגה שלו, וזאת מכיון שרצו להחדיר זאת בעצמם ולהתעצם עם דרך עבודה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/253.htm כתר שם טוב הוספות רנג].}}. מעלתם היתה עצומה, עד שבדורנו אין אפילו מי שיבין מהי מדרגה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4921.htm אגרות קודש חלק יד אגרת ד'תתקכא].}}. אף שהבעל שם טוב קירב את המוני העם וגילה כלפיהם חיבה מיוחדת, שמר עם זאת על מעמדם של החבריא קדישא ונהג להקדיש זמנים מיוחדים בהם נועד עמם בלבד. כך לדוגמא, בסעודות השבת, בשתיים מהסעודות היה רשות לכל האורחים לסעוד עם הבעל שם טוב, אך סעודה אחת היתה מיוחדת רק לתלמידים החבריא קדישא, ולאורחים לא היתה רשות להיכנס, ואפילו לא לעמוד מרחוק, ובדרך כלל היתה הסעודה המיוחדת לחבריא קדישא הסעודה השניה. אופן הישיבה של החבריא קדישא אצל הבעל שם טוב היה באופן מסודר כשלכל אחד מהתלמידים היה את המקום הקבוע שלו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ובקובץ מכתבים תהלים עמוד 194.}}. על אף מעלתם הגדולה של תלמידי החבריא קדישא, מהם התפשטו ענפי החסידות הכללית, רבותינו נשיאינו העידו פעמים רבות, שדווקא תורת חב"ד כפי שלימד אדמו"ר הזקן "היא היא תורת הבעל שם טוב"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רנט. וש"נ.}}, ובמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לחסידות חב"ד, שעל ידה דווקא נעשה עיקר העניין של "יפוצו מעיינותיך (של הבעל שם טוב) חוצה"{{הערה|1=[כתר שם טוב הוספות תכ].}}. ====רשימת תלמידיו==== לבעל שם טוב היו שישים תלמידים, אך לא כולם ידועים לנו בשמותיהם. מתוכם ידועים לנו{{הערה|לע"ע לא מצאנו רשימה מוסמכת מסודרת. השמות כאן נלקטו ממקורות שונים ויש להניח שידועים שמות נוספים.}}: {{טורים| #'''ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]''' #רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)]] #רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]] #רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] #רבי [[חיים הכהן רפפורט]] #רבי [[זאב וולף קיצס]] #רבי [[חיים מקראסנא]] #רבי [[נחמן מהורדנקא]] #רבי [[אריה לייב משפולי]] #רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] #רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] #רבי [[פנחס מקוריץ]] #רבי [[שמואל מקמינקא]] #רבי [[אברהם אבא מקריבוש]] #רבי [[רבי נתן לייווטהענדלר ורבי אברהם בעלישצעניצער|אברהם בעלישצעניצער]] #רבי [[דוד לייקס]] #רבי [[לייב שרה'ס]] #רבי [[יהודה לייב מפיסטין]] #רבי [[זלמן מלוצק]] #רבי [[אברהם מפודולסק]] #רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]] #רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]] #רבי [[אריה לייב מקוריץ]] #רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] #רבי [[דוד פורקיס]] #רבי [[דוד מניקולייב]] #רבי [[יוסף יואל מסטפן]] #רבי [[יחיאל מקובלי]] #רבי [[צבי סופר]] #רבי [[דוד מסטפין]] #רבי [[יהודה לייב מפולנאה]] #רבי [[יעקב קופיל חסיד]] #רבי [[יצחק מדרוהוביץ']] #רבי [[ישראל חריף מסטנוב]] #רבי [[מאיר (הגדול) מפרמישלאן]] #רבי [[נחמן מקוסוב]] #רבי [[רבי נתן לייווטהענדלר ורבי אברהם בעלישצעניצער|נתן לייווטהענדלר]] #רבי [[מאיר מרגליות]] #רבי [[משה שוהם]] #רבי [[שמריה מוורחובקה]] }} ===בתקופת המגיד=== החל משנת [[ת"ק]] החלו חלק מתלמידי הבעל שם טוב מהחבריא קדישא לעלות לארץ ישראל, מהם שעלו בהשפעתו ובעזרתו, בהם גיסו רבי [[גרשון מקיטוב]] רבי [[נחמן מהורודנקה]], ועוד. בזמן המגיד, הוכפל מספר התלמידים של החבריא קדישא, ועמד על 120 תלמידים, ואופן ההנהגה היה דומה למה שהיה נהוג בתקופת הבעל שם טוב, אם כי בשונה ממנו נהג המגיד להישאר באופן קבוע בחברת החבריא קדישא ומיעט בנסיעות{{הערה|היום יום ג' כסלו.}}. לאחר הסתלקותו של המגיד ממעזריטש בשנת תקל"ג, רבים מתלמידיו עלו לארץ הקודש, בראשם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] שעלו בשנת תקל"ו, כשהתלמידים שנותרו באירופה חילקו ביניהם את ההנהגה וכל אחד קיבל חלק מסויים בו ישפיע ויפיץ את תורת החסידות.
תקציר:
עריכה תוכנית:
הגהה
ניסוח
הועבר
הרחבה
עריכה
עדכון
תקלדה
הוספת מקור
עריכה טכנית:
ויקיזציה
עיצוב
תמונה
קטגוריה
קישורים פנימיים
תיקון פרמטרים
תיקון קישור
טיפול בהשחתה:
הפרת זכויות יוצרים
שחזור
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
עוד
גרסאות קודמות
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף