עריכת הדף "הזמן גרמא" (פסקה)

==הרחבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מצוות עשה שהזמן גרמא]]}}
השימוש הנפוץ והמוכר ביותר במטבע לשון זו בחז"ל הוא בנוגע לקיום מצוות על ידי נשים, הפטורות מ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]], דוגמת תפילין, סוכה, לולב, וכו'.

בדומה לכך הרבי לומד את ההלכה בשולחן ערוך{{הערה|יורה דעה רמו, יד. 
רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד ח.}} שכאשר שני תלמידים שואלים את הרב שאלה ואחד שואל 'כענין' בהלכות החג שיחול בתוך השלושים יום הקרובים, והשני שואל שאלה כללית שלאו דווקא קשורה לזמן הזה, הרב נזקק להשיב קודם כל למי ששאל את השאלה הקשורה בהלכות החג, כיון שזהו עניין שהזמן גרמא{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_762/#_ftnref21 שיחת שבת פרשת שמות ה'תשנ"ב סעיף ג'].}}.

(ועל דרך זה לומד הרבי שכל אחד באופן פרטי, צריך להעדיף ולהקדים בלימוד התורה את לימוד העניינים הנוגעים למה שאצלו באופן פרטי 'הזמן גרמא' מצד תפקידו או עיסוקו וכדומה).

אדמו"ר הזקן משתמש בתניא פעמיים במטבע לשון זו, פעם אחת בהקדמה כשהוא מסביר את הטעם להוצאה לאור של הספר כיון ש"אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות" וכן בנוגע להתמרמרות על חטאים, שאין הזמן גרמא לכך בשעת עבודת השם בתפילה או בלימוד התורה ואפילו סתם כך באמצע היום, אלא רק בעיתים מזומנים שהוא מייחד לכך.

אצל הרבי נמצאת מטבע לשון זו בשימוש רחב, הן בנוגע לזירוז בקיום פעולות שונות דוגמת סיוע בצרכי החג{{הערה|ראו לדוגמא שיחת שבת פרשת צו ה'תנש"א בסופה, והערה 165.}}. הן כמענות לדו"חות שהוכנסו, והן כהתנצלות על כך שלא הספיק להשיב על מכתבים או שמשיב בקיצור מפני שאין הזמן גרמא.

===הגאולה השלימה===
החל משיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א{{הערה|ראו הערה 11 בשיחת שבת פרשת חוקת ה'תנש"א.}}, הרבי החל להשתמש במטבע לשון זו בנוגע לגאולה השלימה, כשהמשמעות היא שמכיון שזהו ענין שהזמן גרמא, יש לו עדיפות וקדימה על פני שאר העניינים{{הערה|שיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א סעיף י"ב. שיחת ש"פ חוקת ה'תנש"א סוף סעיף א'. שיחת ש"פ עקב ה'תנש"א. ש"פ לך לך ה'תשנ"ב סעיף ו'. שיחת שבת פרשת ויצא ה'תשנ"ב סעיף א'. שיחת שבת פרשת שמות ה'תשנ"ב סעיף ג'. שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב סעיף א' וסעיף י"ב. וכן במענות קודש רבות בתקופה זו.}}.