עריכת הדף "הורודוק" (פסקה)

==יהודי הורודוק==
העיר הורודוק היתה שייך לליטא ובהמשך לרוסיה הצארית.

בתקופה שלאחר הסתלקותו של [[המגיד ממזריטש]] בשנת [[תקל"ג]] עמד רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בראש [[תנועת החסידות|עדת החסידים]]. הוא עקר דירתו מ[[מינסק]] ועבר להורודוק הסמוכה לויטבסק על מנת להפיץ שם את דרך החסידות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ח'}}. באותה תקופה [[אדמו"ר הזקן]] היה נוסע אליו להורודוק כחסיד לרבו.

לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]], התיישב [[אדמו"ר הזקן]] בהורודוק בין השנים [[תקמ"א]] - [[תקמ"ג]]. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מינו את אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך [[התייסדות חסידות חב"ד]].}}.

הרב [[מרדכי מהורודוק]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]], היה נחשב מבעלי ה[[השכלה (חסידות)|השכלה]] בחסידות, ואדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע ב[[צ'אסניק]] ולאחר מכן בהורודוק.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], לאחר נישואיו בסביבות שנת [[תער"ב]] שימש הרב [[יוסף דב קסטל]] כרב מורה הוראה בהורודוק עד שנת [[תרפ"ט]].

בין שתי מלחמות העולם נמנו בהרדוק כ-3,400 יהודים, רוב תושביה. בעיר פעלו מספר בתי כנסת, תלמודי תורה ו"חדרים" ושני בתי ספר יהודיים.

לאחר המהפכה הקומוניסטית, נסגרו בהדרגה בתי הכנסת ומוסדות הלימוד, ערב מלחמת העולם השניה, עמד מספרם של יהודי הרדוק על כ-1584, כאשר אליהם נוספו עם פרוץ המלחמה גם פליטים מפולין.