עריכת הדף "הבעל שם טוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']]

===תקופת לידתו===
בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון]]", כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.

[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

===הרקע ללידתו===
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}.

פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.

האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.

לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.

[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.

זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ ]] עמוד 106 ו[[הגניזה החרסונית ]], במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים לשנת הולדתו.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים {{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.

===חינוכו===
הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].

===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.