עריכת הדף "דפוס האלמנה והאחים ראם" (פסקה)

==תולדות בית הדפוס==
הדפוס נוסד בשנת [[תקמ"ט]] ב[[עיירה]] יהודית סמוכה להורודנא על ידי ברוך יוסף בן רָאם, ולאחר עשר שנים בהם פיתח את בית הדפוס, העביר אותו לוילנא, ולאחר פטירתו בשנת [[תקס"ג]], ירש בנו את הנהלת בית הדפוס, וניהל אותו במשך שלושים ותשע שנה, עד לפטירתו בשנת [[תר"ב]].

לאחר פטירת נכדו של מייסד בית הדפוס בשנת [[תר"ך]], עבר ניהולו של בית הדפוס לאלמנתו דבורה, ושני גיסיה חיים יעקב ומנחם גבריאל ראם ומאז נקבע שמו כ"'''דפוס האלמנה והאחים ראם'''".

עד שנת תר"ך בית הדפוס החזיק במונופול על הדפסת ספרי יהדות בליטא, והדפיס את רוב ספרי היסוד היהודיים אותם סיפק לכל יהודי האזור, אך לאחר שבית הדפוס איבד את המונפול הממשלתי, קמו בתי דפוס אחרים שנגסו בנתח השוק של ההוצאה לאור, עד שבשנת [[תרס"ג]] החליף בעלות, ירד מגדולתו, ולבסוף - הוחרם על ידי הממשל הרוסי.

בשנת [[תר"ע|עת"ר]] נקלע בית הדפוס לקשיים כספיים ועמד בפני סגירה, ובשעת [[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] שהתקיימה באותה שנה, השתדל [[אדמו"ר הרש"ב]] בהצלת בית הדפוס, ושידל לצורך כך את הברון גינזבורג להקים חברת מניות לטובת בית הדפוס, והברון הסכים להצעתו של אדמו"ר הרש"ב, הנפיק את החברה, והחזיק בשבעים וחמש אחוז ממניות החברה.

בהמשך לכך, הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] להמשיך לפעול להצלת בית הדפוס על ידי קנייתו בהשתתפות כמה מחסידיו בראשות הרב [[שמריה גוראריה]], אך התנה זאת בכך שבבית הדפוס יודפסו ספרי קודש בלבד.

באחד מגלגוליו האחרונים, היו אחוזים מסויימים מבית הדפוס בבעלותו של אחד מבני משפחת בזפלוב החב"דית, ובשנת [[תרפ"ג]] פנה אליו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5088.htm אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד אגרת ה'פח].}} בבקשת תרומה של ספרי קודש על מנת לשלוח לקהילות יהודיות לחזק בהם את מצב היהדות, ונענה בשמחה.

באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב' עמ' רסא.}} כותב לאחד מידידיו בבקשה למנוע את בני משפחתו מלעסוק בהדפסת ספרים שיוצאים לאור גם על ידי בית הדפוס של האחים ראם: {{ציטוטון|ראוי הדבר שלא לנגוע בהוצאת ראם שהוא מוסד ישן משנים קדמוניות בעיר שכולה ישראל, [[ירושלים]] דליטא, וכמה משפחות יהודים חיים ממנו}}.