עריכת הדף "דוב דוברוסקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' משה דוברוסקין, וכיון שבעיר [[קרמנצ'וג]] בה התגורר היו כמה חסידים בשם זה{{הערה|מלבד שלושת 'די בערעלעך', היו עוד שלושה או ארבעה חסידים בעיר בשם זה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שסח.}}, על מנת להבדיל ביניהם כונה בשם 'בעריל משה'ס', כלומר - דב, בנו של משה.

היה מבחירי תלמידיו של הרב [[ברוך תמר'ס]] (טאמארעס), ונמנה על קבוצת ה'בערעלעך' יחד עם ר' [[דוב מוסיוב]] ור' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]]{{הערה|אודות קבוצה זו, ראו גם אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד ריח. רשימות הרב"ש קה"ת תשס"א עמוד מג. ניצוצי אור תשס"ז עמוד 194. ספר הזכרונות דברי הימים (גורקוב) עמוד יז.}}, שלושה חסידים בעלי דעה רחבה בעיר [[קרמנצ'וג]] מתלמידיו של רבי ברוך, שנודעו כמשכילים מופלאים בחסידות. אדמו"ר הריי"צ העיד עליהם ש"היו בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו חוזרים [[דברי אלוקים חיים]], וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם"{{הערה|אגרות קודש שבהערה הקודמת.}}.

מלבד היות משכילים אדירים בחסידות, הנהיגו יחד מעין חבורה שהתנתקה לחלוטין מעניני העולם לצורך ההתעלות בהשכלת החסידות, דבר שלא היה לשביעות רצונם של רבותינו נשיאינו{{הערה|מעשה חש"ב.}}.

לאחר פטירתו של רבי ברוך, לקח יחד עם חבריו את תפקיד הדרכת צעירי האברכים החסידיים בעיר, אך חלק עליהם באופן ההשפעה, וכעבור זמן לא ארוך נפטר גם הוא{{הערה|פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בכתבי אדמו"ר הריי"צ ששמע מר' צבי חנוך הענדל קונין שבשנת תרכ"ז-תרל"א, התבטא אדמו"ר המהר"ש לאחר שיצאו ממנו כמה מאברכים אלו 'גורי האריות' תלמידי הבערעלעך, שברוך השם הגורים גדלים ומשגשגים בידיעת החסידות, אך ב'עבודה' עדיין חסר (אגרות קודש הנ"ל).}}.

באחת ההתוועדויות כאשר ניגנו את ניגון ההכנה של ר' בערל משה'ס בפני אדמו"ר הריי"צ, פנה אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל זלמנוב ואמר לו שאם ר' בערל משה'ס היה שומע כיצד מנגנים את הניגון, היה שואל בתמיהה: "כך מנגנים ניגון?!...."{{הערה|תשורה וואגעל-הוס תשע"ג, עמוד 12.}}.

נפטר זמן קצר לאחר רבו ר' ברוך תמר'ס.