עריכת הדף "דוב בעריש וידנפלד" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד ב[[ה' בשבט]] [[תרמ"א]] בעיר הרימלוב שב[[פולין]]. אביו היה רבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו, שהיה [[רב]] העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שקד שעות רבות בלימוד [[תורה]] והתפרסם בכל רחבי [[פולין]] בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ו[[אדמו"ר]]י פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.

למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל ב[[תרע"ח]] נאלץ בעל כרחו לקבל משרת [[מורה הוראה]], ובשנת [[תרפ"ג]] התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו) שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.

נכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה בתש"ג בלבוב כאשר ברחו, נמסרה למיילדת פולנייה בשם סקריביילא על תנאי לקבל אותה חזרה אחרי המלחמה, אך לאחר המלחמה לא הצליחו לשחררה, הרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ מתאריך כ"א טבת תש"ז, חלק יז אגרת ו'תרנא. (במהדורה שנערכה על ידי הרב [[שלום דובער לוין]]).}} השתדל לפדותה ושלח את הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] להשתדל לפדותה. אך כפי הנראה המיילדת מסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה.

בקיץ [[ת"ש]] נעצר בידי [[המשטרה החשאית]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק ב[[סיביר]], שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש"ג]] הועבר ל[[בוכרה]], ובשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.

בארץ זכה למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד [[החזון איש]] והרב מבריסק רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדור". הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]], ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.

הוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]].

הרב מטשעבין נפטר בירושלים בי' ב[[חשוון]] [[תשכ"ו]].