עריכת הדף "דוברובנה" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר [[פרי עץ חיים]], דובראוונא, [[תקס"ד]]]]
כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.

בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=דובראוונא הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.

מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: [[באייעוו]] (לחתונה), [[ראהאטשוב]], דובראוונא, [[סמיליאן]] וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליאקאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.

ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.

בחודש כסלו ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בחודש שבט ה'תש"ב נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.

חסידים מדוברובנה הביאו לליובאוויטש את הניגון המפורסם, שנקרא על שם העיירה "ניגון מדוברבנה". הניגון הוא במקור ללא מילים, שמאוחר יותר, בשנת [[תשי"ח]] כהמשך להתעוררות שפתח [[הרבי]] לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "[[ופרצת]]", חובר למילים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" והוא [[ניגון קמ"ג]] ב[[ספר הניגונים]].

{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בלארוס]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]