עריכת הדף "
דובער אטינגר
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בשנת [[תר"ו]] לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]. בשנת [[תרי"א]]{{הערה|1=כך על פי המסורת המשפחתית, והנדפס בספר 'תולדות ברוך מרדכי' ו'דובב שפתי ישנים'. עם זאת ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/27/2.htm מוכיח המחבר מהרשומות] כי עלה עם סבתו כשלוש שנים קודם לכן.}} כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו{{הערה|סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.}}. במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער. זקנו ר' ברוך מרדכי נפטר כשנה לאחר שהגיעו לארץ הקודש והוא גדל על ידי סבתו מרת מערקע. בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מגדולי חסידי חב"ד ב[[חברון]]. כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו{{הערה|ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.}}, והוא התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת חיה שרה חיענא, בתו של אהרון זליג{{הערה|ממשפחת שמרלינג (דובב שפתי ישנים עמוד 240).}}, מעסקני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון{{הערה|בין תלמידיו באותה תקופה היה [[גד פרומקין]], שהיה לימים לאחד מבכירי מערכת המשפט בארץ הקודש.}}, ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' (אף שהיה מבצר של ה'[[מתנגדים]]') לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים. כמו כן, שימש כ[[מוהל]] בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס. נמנה בצעירותו על המייסדים של שכונת 'מאה שערים' ומראשוני המתיישבים שבנו בה בתים{{הערה|השכונה נוסדה בשנת תרל"ד.}}, ומאוחר יותר שימש כחבר הועד של השכונה, ועל אף היותו מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, היה מכובד ונערץ גם על ידי 'הפרושים' יוצאי ליטא. נפטר ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ח]], בגיל 72. בצוואתו הורה שצאצאיו יאמרו אחריו קדיש במשך שנה שלימה ולא במשך י"א חודשין בלבד כנהוג, ושבמשך שנה שלימה לא יקברו בסמוך אליו אף אדם. כמו כן הורה למסור את כל הספרים שבספרייתו לבית הכנסת החב"די, ושכל סידורי הקבורה משעת יציאת הנשמה עד סתימת הגולל לא יימשכו יותר מחמש שעות, וזאת מבלי שאף אחד יבכה ואף אחד יספיד אותו. בהלוויתו השתתפו מאות רבות, ובהם גדולי וחשובי רבני העיר ירושלים, והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף