עריכת הדף "דבר מלכות שלח" (פסקה)

==רקע==
סיפורם של [[המרגלים]] המסופר בפרשה, הוכר תמיד בדברי ימי עם ישראל בהיבט השלילי שלו. לכל אורך הדורות הכירו יהודים רק את הצעד החמור שנעשה בחטאם הגדול של המרגלים.

בתורת הקבלה ובפרט כשהתגלתה תורת החסידות, גילה [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]], שאמנם עצם מעשה המרגלים היה מעשה לא טוב, אולם כוונתם היתה לטובה. הם לא רצו לשקוע בהתעסקות עם עולם הגשמי ולכן העדיפו להישאר במדבר. כשהתקדמנו עוד שלב לעבר הגאולה וכבר אוחזים ממש
בתחילת ימות המשיח, גילה הרבי בשיחה זו, שלא רק כוונתם של המרגלים היתה לטובה, אלא אף ממעשה המרגלים יצא טוב בפועל שבעקבות עדותם שהארץ טובה, נכנסו עם ישראל לאחר ארבעים שנה ברצון ובחפץ לב, ולא זו בלבד שממעשיהם היתה תועלת לאחר זמן, אלא אף באותה שעה היתה תועלת במעשיהם מכיון שבזה התחיל הענין של כיבוש הארץ ברוחניות.