עריכת הדף "דבר מלכות שבועות (ב')" (פסקה)

==סיכום==
בנוגע לחג השבועות אומרים חז"ל: "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" – שצריך לשמוח בחג במאכל ובמשתה{{הערה|"נמי לכם" ולא רק לה', כמו ללמוד בבית המדרש.}}, כי החידוש של [[מתן תורה]] הוא החיבור דאלוקות דווקא עם הגוף הגשמי של בני ישראל וגשמיות העולם.

השלימות דגילוי אלוקות למטה בגשמיות ("לכם") ש"כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה" תהיה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|"נמי לכם" בגימטריא "קץ".}}, שגם יתבטא בסעודה גשמית (כמו בעצרת "דבעינן נמי לכם").

ויש לקשר זאת עם שלושת רועי ישראל: [[דוד המלך]] ו[[הבעש"ט]], שיום הסתלקותם ב[[חג השבועות]] ו"פועלים ישועות", וכן למשה רבינו מקבל התורה, ('''מ'''שה '''ד'''וד '''י'''שראל ר"ת '''מי"ד''', המרמז על לשון חז"ל "מיד הן נגאלין"), ששלושתם קשורים לגאולה שצריכה לבוא מיד, "מיד" בזמן גשמי:

משה הוא גואל ראשון ואחרון, ישראל - כמענה המשיח אליו על שאלתו "אימתי אתי מר" – כשיפוצו מעיינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ודוד - "מלכא משיחא".

ויהי רצון שיהיה קץ וסיום הגלות, ונקבץ כל בני ישראל כבר בחג זה לארצנו הקדושה ולבית המקדש השלישי, ושם נקריב קרבנות כולל התודה והשמחה בקשר עם הקץ והגאולה.