עריכת הדף "דבר מלכות ערב פסח (ב')" (פסקה)

==תוכן השיחה==
[[קובץ:פסקה מודגשת ערחהפ תנשא.jpg|300px|ממוזער|הפסקה המובלטת בסיום השיחה]]
המעלה המיוחדת בקביעות שנת תנש"א - שפסח חל בשבת (בפ' שמיני, שמתברכת משבת הגדול) - שב' המעלות מתחברים: הדרגא שלמעלה מהעולם (פסח, מלשון "דילוג ופסיחה") נמשכת{{הערה|ומפעפעת.}} וחודרת בשלימות העולם (שבת, שמביאה "מנוחה") עד שהופכת ומשנה את טבע העולם וגדריו, שזה מורה על המשכת הבלי גבול בגבול.

והענין בזה בעבודת האדם:

שנוסף על העילוי והשלימות דעבודת הצדיקים, באופן ישר ומסודר "תמידין כסדרם" שזהו שלימות שמצד גדרי הבריאה{{הערה|שבת.}}, נתווסף בעבודה גם השלימות דעבודת התשובה, באופן של הוספה ודילוג לגבי סדר הבריאה, "מוספין כהלכתם" שלמעלה מגדרי הבריאה{{הערה|פסח.}}, שיהיה בגאולה.

והתוכן הפנימי בעבודה המיוחדת בערב פסח:

"קרבן פסח" מורה על הקירוב להקב"ה באופן של דילוג ופסיחה, ו"סדר" קרבן פסח הוא, שהדילוג וקפיצה בעילוי אחר עילוי - נעשה סדר קבוע ותמידי בעבודתו, עד ש"אם הפסח נמצא טריפה - לא עלה לו עד שמביא אחר". היינו, שגם כאשר מגיע למסקנה שביחס למעמדו ומצבו האמיתי אין עבודתו נחשבת לעלייה - צריך להתקרב לקב"ה באופן אחר לגמרי, שלא בערך כלל לגבי עבודתו הקודמת, למעליותא{{הערה|עבודת התשובה, להפוך את ה"אחר" לקדושה.}} ובפרט ע"י ההוספה במצוות הצדקה, ו"המברך מתברך בברכתו של הקב"ה", כל הנ"ל לא יתקיים רק במחשבה או בדיבור ("ונשלמה פרים שפתינו") אלא יחדור בעולם המעשה בפועל, עי"ז שתיכף ומיד ממש נעשית הגאולה, ואז נקריב את הפסח כפשוטו ממש, ונעלה לרגל לבית המקדש השלישי.