עריכת הדף "דבר מלכות דברים" (פסקה)

==רקע==
בשנת [[תנש"א]] תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת [[בית המקדש השלישי]]. והאוירה ב-[[770]] התרוממה לגבהים חדשים{{הערה|תיאור האווירה ב-770 בגיליון [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwV3NMSk9sTkxTU1k/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-yHX97Gmcgg-W3isceNSHQg חדור בד"ם].}}.

במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חילק הרבי 3 פעמים (!) [[חלוקת דולרים|דולרים לצדקה]], לאחר [[ערבית]], לאחר [[מנחה]], ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה{{הערה|ישנם שקישרו את דברי הרבי הנ"ל אודות לידת משיח צדקנו בתשעה באב עם העובדה שחילק דולרים לצדקה בעש"ק אחרי מנחה ובמוצש"ק אחרי מעריב (ראה [[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"ה ע' 366-7; ע' 373), להמנהג הידוע ביום ההולדת ([[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 406): "להוסיף בנתינת הצדקה . . וכשיום ההולדת חל בשבת או יו"ט - ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב - גם לאחריו)". והרי תשעה באב הוא "יום לידתו של משיח צדקנו". - מתוך "יומן מבית חיינו" (דברי משיח תנש"א ח"ה ע' 380).}}). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון ו[[הבדלה]], פתח הרבי ב[[ניגון הקפות]] של [[שמחת תורה]]{{הערה|הלשון המופיע בהערה בהתחלת השיחה: "בשעה 8:35 בערב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לבית הכנסת ואמר שיחה. ואח"כ נתן לכאו"א שטר של דולר ע"מ לתת אותו (או חילופו) לצדקה ובהוספה מדילי'. ואח"כ התפללו תפלת ערבית. ולאחרי התפלה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון הקפות דאביו ז"ל. '''המו"ל'''". וראה ביומן הנדפס ב[[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"ה ע' 372-380.}}.

כזכור, ב[[דבר מלכות בלק]] (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו ב[[סף הגאולה]], מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי ה[[שולחן ערוך]].

מהשיחות שנאמרו באותם ימים – שבת קודש, יום ראשון, ויום שני – נערכה השיחה שלפנינו. שנקודתה המרכזית היא כמודגש בתחילת השיחה "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו", ובהמשך השיחה (ס"ט) "שיהודי מאמין באמונה שלימה שמשיח צדקנו . . נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו".