עריכת הדף "דברים בטלים" (פסקה)

==גדרם==
בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, מכונה העיסוק בדברים בטלים בשמות שונים: 'דברים בטלים' ו'שיחה בטלה'{{הערה|גרסת המאירי ביומא יט, ב. מדרש תהלים לט, ד. רמב"ם הלכות דעות פרק ב' הלכה ד'.}}, 'דברים אחרים'{{הערה|לפי הגירסא הנפוצה בגמרא מסכת יומא שבהערה הקודמת.}}, ו'שיחת חולין'{{הערה|סוכה כח, א.}}. הדוגמאות שנותן הרמב"ם ל'שיחה בטלה' הם חשבונות כמה סאים תבואה היו לנו בשנה פלונית, כמה דינרים הוציא בחתונת בנו, וכיוצא באלו, ונקראים 'שיחה בטלה' מכיון שאין בהן צורך ותועלת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת כג, יח.}}.

חז"ל שיבחו את רבי חייא ורבן יוחנן בן זכאי שלא שח שיחה בטלה מימיו{{הערה|סוכה כח, א.}}.

בפירוש המשניות הגדיר הרמב"ם דיבורים אלו כ'דיבור הנמאס' מה שעוסקים האנשים במה שאירע, ובמה שהיה, ומה מנהגי המלך פלוני, ואיך הייתה סיבת מות פלוני, או איך התעשר פלוני{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם אבות א יז. בשונה מדיבור של מצוה, דיבור האהוב, ודיבור המותר, אך מעולה מהדיבור האסור.}}.

בנוגע לגדר ההלכתי של דיבורים אלו, נחלקו הפוסקים, כאשר המחמירים{{הערה|רש"י יומא יט, ב, מדרש תהלים לט, ד, פרי מגדים אורח חיים קנא, אשל אברהם סק"א, דרכי משה יורה דעה רמו סק"ט, יומא עז, א, ועוד.}} טוענים שדיבורים אלו אסורים מהתורה, והמקלים{{הערה|ספרי ואתחנן לד, ובפירוש רש"י על הפסוק 'ודיברת בם' (דברים לד, ז) דעת רב אחא בר יעקב במסכת יומא שבהערה הקודמת, עבודה זרה ג, ב, ועוד.}} מצדדים שהאיסור הוא רק מדרבנן ורק כשמדבר בהם בזמן שעוסק בתורה, אך בשאר הזמנים אין בזה איסור של ממש.

והמאירי במסכת יומא כתב, שהסוברים שהשח שיחת חולין עובר בעשה ובלאו, לא נתכוונו הלכה למעשה, אלא דברו דרך צחות.

===סייגים מיוחדים נוספים===
אף שיש צדדים להתיר דברים בטלים, הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים הוא מכת לצים{{הערה|שערי תשובה לרבנו יונה קעז.}}, ובבית הכנסת אין לדבר בהם כלל, היות ונכללים בגדר של קלות ראש{{הערה|רמב"ם תפלה יא ו; טוש"ע או"ח קנא א.}}, ולא ידבר בהם קודם התפילה{{הערה|ברכות לא, א; רמב"ם תפלה ד יח; טוש"ע או"ח צג ב.}}, ורבותינו נשיאינו ביקשו לעורר שלא ידברו בדברים בטלים בבית הכנסת, ובפרט בזמן התפילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/80.htm קונטרס אחרון שבתניא אגרת ט]. שיחת ש"פ נצבים תשכ"ח – תורת מנחם חלק נג עמוד 466: אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א עמוד קעז ואילך.}}.

כמו כן יש זמנים מיוחדים בהם אסור להרבות בשיחת בטלה, כמו בשבת{{הערה|רמב"ם שבת כד ד, על פי שבת קיג ב, לפירוש התוספות שם ד"ה שלא, בשם רבנו תם; טוש"ע או"ח שז א. ירושלמי שבת טו, ג.}}, בה הזהירו רבותינו נשיאינו בפירוש להימנע מדברים בטלים{{הערה|1=קונטרס עץ חיים סעיף כה. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/7/4/61.htm שיחת ליל כ' כסלו תרפ"ד], ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז עמוד 61.}}.

אצל חסידים נזהרים במיוחד בראש השנה שלא לדבר דיבורים בטלים כלל, ולנצל את כל הזמן לאמירת תהילים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.