עריכת הדף "דביקה חשיקה וחפיצה" (פסקה)

==מקור המושג==
מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- "ואתם הדבקים"{{הערה|דברים ד'.}}, '''בחשיקה'''- "לא מרובכם מכל האומים חשק ה'"{{הערה|דברים ז'.}}, ו'''בחפיצה'''- "ואשרו אתכם כל הגוים"{{הערה|מלאכי ג'.}}. ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה בדביקה- "ותדבק נפשו"{{הערה|בראשית ל"ד ג'.}}, בחשיקה- "שכם בני חשקה נפשו בבתכם"{{הערה|שם שם ח'.}}, בחפיצה - "כי חפץ בבת יעקב"{{הערה|שם שם י"ט.}}. ר' אבא בר אלישע מוסיף אף תרתין, באהבה ודיבור: '''באהבה''' "אהבתי אתכם"{{הערה|שם א'.}} '''בדיבור''' "דברו על לב ירושלים"{{הערה|ישעיה מ'.}}. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה באהבה- "ויאהב את הנערה"{{הערה|בראשית ל"ד ג.}} בדיבור- "וידבר על לב הנערה"{{הערה|שם.}}}}.