עריכת הדף "גרשון מענדל גרליק" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק (שני מימין) בצעירותו]]
נולד ב[[ח' אייר]] [[תרצ"ב]] בעיר [[יאלטה]] שב[[ברית המועצות]], להוריו הרב [[חיים מאיר גרליק|חיים מאיר]] ולאמו רבקה לאה.

התחנך בישיבות המחתרתיות. בשנות השואה גלה יחד עם משפחתו ל[[אלמא אטא]], שם הכיר את [[הרבנית חנה]], ולאחר מכן גלו ל[[טשקנט]], ויצא בנס יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה]] בתש"ו, אחרי תקופה במחנות הפליטים הגיעו ל[[ארץ הקודש]], והיו מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.

===בחצר הרבי===
לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש תמוז]] [[תשט"ו]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל העבודה במשך מספר שנים. שם קיבל קירובים גדולים מאת הרבי ואימו הרבנית חנה, ואף היה מבאי ביתה של הרבנית חיה מושקא (דבר נדיר בכלל ובמיוחד לבחור צעיר).

באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ו[[מרדכי מנטליק|הרב מנטליק]].
[[קובץ:הרבי מסדר קידושין בחתונתו של גרשון מנדל.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחתונתו]]
ב[[ד' בתמוז]] [[תשח"י]] התחתן עם רעייתו בתיה בת הרב [[שלום פויזנר]] ב-[[770]], וזכה שהרבי [[סידור קידושין|יסדר את הקידושין]].

קירבה מיוחדת הייתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים, מברקים ומענות הקשורים לפעילותו ועסקנותו ולחייו הפרטיים.

===היציאה לשליחות===
הרב גרליק ורעייתו כתבו לרבי מספר פעמים שברצונם לצאת לשליחות אך לא קיבלו מענה. בהזדמנות, הסביר לו מזכיר הרבי - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|חדקוב]] שאינו מקבל מענה מכיוון שהוא עובד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה במוריסטון]]: "הרבי לא ייקח מישהו ממוסד אחד וישלח אותו למקום אחר. זה לא עובד כך". הרב גרליק ניגש מיד אל מנהל הישיבה - [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] וביקש העלאה בשכרו החודש מ-85 דולר לאלפיים. הרש"ג סירב בפליאה רבה, והרב גרליק ביקש בתגובה מכתב פיטורין. כך, תוך כרבע שעה משיחתו עם הרב חדקוב, חזר אליו הרב גרליק עם מכתב פיטורין מהישיבה, מה שהוביל כנראה כעבור מספר שבועות לכך שקיבל הצעה לצאת לשליחות באיטליה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/534.-Ki-Seitzei-5785-1.pdf] הרב שהתפּוטר, גיליון הסיפור שלי, מס' 534, י"ב אלול תשפ"ה}}. 

ביום ראשון, [[י"א בכסלו]] [[תשי"ט]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]]. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא [[י' כסלו]], באחת השיחות ב[[התוועדות]] דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/20/238 שיחת ש"פ ויצא תשי"ט].}}. בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק}}.

ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד 'צאתכם לשלום' בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי{{הערה|גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כה, ע' 14.}}.

בהתוועדות [[חג הגאולה י"ט כסלו]], כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר '[[לחיים]]' עבורו.

בתקופה בה התחיל בשליחותו הגיע הרב [[יעקב יהודה הכט]] לבקרו, ולאחר מכן סיפר ב[[קראון הייטס]] על הצלחת פעולותיו בשליחות. בין הדברים תיאר גם את דירתו שבה היו שנים עשר חדרים. בהתוועדות [[פורים]] ניגש אחד המסובים ואמר לחיים לרבי וביקש ברכה עבור הרב גרליק ושליחותו, ובין הדברים אמר: "יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים"... הקהל צחק ואז הגיב הרבי ברצינות: "מה צוחקים? תמים - שכבר שלושה דורות תמים - ממה הוא מתפעל, ממה שיש למישהו שנים עשר חדרים?" אחר כך במהלך ההתוועדות, חזר הרבי כמה פעמים על המילים "שנים עשר חדרים"...

כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמה ל"שליח שמחולל מהפכות"{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ט}}.

===פעילותו בשליחות===
[[קובץ:גרשון מענדל התאחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות [[דידן נצח]] המרכזית בארגון [[התאחדות החסידים]], לצד הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[שלמה זלמן לנדא]]]]
כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ולמעלה מ-50 שנה ניהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.

במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] בתור [[הרבנות הראשית לישראל|רב ראשי]] עד סוף ימיו; הוצאת [[פסק דין]] הלכתי שמסקנתו ש[[מבצע אנטבה]] היה [[נס]] משמים, כשיטתו של הרבי (ונגד טענותיהם של [[סאטמר|חסידי סאטמר]] באותה תקופה){{הערה|אודות פרשת פסק הדין - ראו באריכות בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כו, ע' 19 ואילך.}}.

במהלך שנות הל' יצאו יהודים רבים מ[[ברית המועצות]] ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הרב גרליק, יחד עם עוד חסידי חב"ד, פעל רבות ל[[הפצת יהדות]] במקום, ובנו שם [[בית כנסת]], [[מקווה]], מסעדה כשרה ועוד. הרבי התייחס לפעילותו זו{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשל"ז. ראו [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כו, ע' 22.}}.

באחד מהיחידויות שלו אצל הרבי הוא התלונן לרבי שקשה לו בשליחות ענה לו הרבי שיקח חסיד של הרבי הריי"צ ויחקה אותו, החסיד הכי גדול שמצא הוא הרבי ולכן מאז הרב גרליק מחקה את הרבי.

===פעילותו ברבנות===
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]], תשס"ט]]
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל. כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב [[יחיאל יעקב וויינברג]], הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו עמו בקשר מתמיד.

הרב גרליק היה חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.

===נסיעות לרבי===
[[קובץ:ר' גרשון מנדל אצל הרבי.png|250px|ממוזער|הרב גרליק עובר לפני הרבי]]
הרב גרליק היה ידוע בתשוקתו הגדולה להגיע לרבי כמה שיותר, ובמהלך השנים [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ממקום שליחותו מאות פעמים. כמעט בכל השנים היה אצל הרבי ב[[י"א ניסן]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כז, ע' 13.}}, וב[[כ' אב]].

באחת ההזדמנויות השתוקק מאוד לנסוע לרבי ל[[חג הגאולה י"ב תמוז]], אך לא היה באפשרותו, ולכן החליט לנסוע לנמל התעופה - לראות את המטוסים הממריאים אל הרבי... בנמל התעופה פגש גביר ששאל למעשיו, וכששמע שאין לו כרטיס הזמין לו כרטיס וכך נסע לרבי{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כג, ע' 17.}}.

===קבלת המלכות===
[[קובץ:הרב גרשון מענדל גרליק.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]
מאז שיחת כ"ח ניסן תנש"א היה מראשי המעודדים של הפעילות בענין [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|על פי נאומו בכינוס היסוד של מטה משיח העולמי ד' אייר ותיעוד מאסיפות חברי המטה בט' אייר, תנש"א - פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1eO2IhKP3Sue-GcP6poZfXfHZs2tEFfeV/view תכנית 'ואביטה נפאות' לחודש אייר תשפ"ב] (דקה 25:12 ואילך)}} ואף היה חבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]].

לאחר ששלח לרבי מכתבי החתמות קיבל מענה: "לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי שכל למה שדיברתי ברור. ובכל הנ"ל אין אף תיבה אחת של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה בירור שאין אצלם אף תיבה אחת של מענה ולמה עלי מאטערן זיי ח"ו, ויעבדו ה' בשמחה ובטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון". למרות מענה זה מיד כשביקשו ממנו שיחתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] הסכים. 

ב[[פסח שני]] [[תשנ"ב]] פנה במכתב תכני מנומק לידידיו השלוחים בבקשה להתאחד תחת דגל המשיח הכולל גם את זהותו של משיח, ענין שעליו שם הרבי דגש בשיחות מהתקופה האחרונה. וכמו כן בהתוועדיותיו ב-770 בשנים אלו עורר על העיסוק בענייני משיח וזהותו בשטורעם{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1qyJg5RIeM-9xOAflab6gnVn9POCll9WY/view?usp=sharing עלון הזמן גרמא גל' מז] (ע' 4)}}. 

ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס הקהל הגדול]] בסינרמה ב[[תל אביב]], הכריז "{{יחי}}" ובזה הסתכם כל נאומו{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום הקצר ביותר: מה אמר הרב גרליק בכינוס לקבל פני משיח?]}}.

הרב גרליק חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

===פטירתו===
לאחר 61 שנים בהן שימש כשליח הרבי במילאנו, בשבת פרשת משפטים - שקלים, [[א' אדר]] [[תשפ"א]] נפטר והוא בגיל 88. ארונו עבר על יד [[770]] ומשם נסע ל[[ישראל]] לקבורה ב[[בית העלמין הר הזיתים]].