עריכת הדף "גרשון דב שיף" (פסקה)

==תולדות חיים==
===נעוריו===
הרב שיף נולד ב[[ת"ש]] ב[[עיירה]] וורוניז' שב[[רוסיה]], להוריו ר' [[יוסף חיים שיף|יוסף חיים]] ואמו מלכה. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה ל[[סמרקנד]], שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.

ב[[תשי"ג]] החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' [[אליהו מישולובין]] ועבד בו גם החסיד ר' [[משה ניסלביץ]], העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה ל[[חסיד]] [[ירא שמים]], ו[[עובד]] אמיתי.

בעת שהקים הרב [[משה ניסלביץ]] את ארגון [[חמ"ה]] ב[[סמרקנד]], נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.

עוד מאחורי מסך הברזל נישא עם רעייתו מרת בתיה.

===אצל הרבי===
ב[[תשל"ב]] עלה ר' בערקע עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.

לקראת [[פסח]] הזמין אותו [[הרבי]] לבוא לחצרות קודשנו, וב[[התוועדות]] של [[חג הפסח]] אמר הרבי שישנם [[יהודים]] שיצאו עכשיו ממש מ[[ברית המועצות]], והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבע הקושיות - [[מה נשתנה]], ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.

===הקמת מוסדות הבוכרים===
באותו ביקור במהלך ה[[יחידות]] הראשונה שלו התווה לו [[הרבי]] את תפקיד חייו - לעסוק ב[[ופרצת]], עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות [[חינוך]] המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.

ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי ב[[תשל"ד]] ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד ב[[כפר חב"ד]] ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.

ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]] החל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי [[כפר חב"ד]] וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסדות [[ישיבת אור שמחה]] (לאחר פטירתו של הרב גורודצקי קרא להם הרב שיף על שמו בשם 'אור שמחה').

===הקמת בית הכנסת בית אריה בלוד===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת בית אריה]]}}
בשנים הראשונות לייסוד שיכון חב"ד בלוד התפללו התושבים בצריף קטן, ולאחר קרוב לעשר שנים נמנה על ראשי קבוצת העסקנים שהקימו את בית הכנסת המפואר והגדול, שהיה בשעת בנייתו גדול ורחב לאין שיעור מגדולה של הקהילה, תודות למרצו ודחיפתו של ר' בורק'ה.

ר' בורק'ה שיף דחף בכל כוחו שיהיה זה בית כנסת גדול ורחב ידיים, כאשר השטח היחיד שיכול להתאים לבית הכנסת בגודל זה הוא הגן משחקים השכונתי, ולצורך הקמת בית הכנסת היה צריך להפעיל שתדלנות רחבה כדי לשנות את ייעודו של השטח בתכנית העירונית, ובסופו של דבר הצליחו לרתום את ראש העיר דאז מר אפרת שישנה את התב"ע ולהקים בשטח זה את בית הכנסת.

כדי לחסוך ככל האפשר בהוצאות ולנצל את הכסף שנאסף כדי להגדיל ולפאר את בית הכנסת כמה שיותר, הקדיש שעות רבות מעצמו והיה נוסע בלילות לחברון לעיתים לבדו ולעיתים עם ר' יוסף פרסיה לשנע את חומרי הבניה, והיה סוחב בעצמו את החומרים הכבדים וכך הצליח ביוזמה ובמעש להקים את בית הכנסת המפואר המשמש את הקהילה עד היום.

ב[[שבת שובה]] [[ו' תשרי]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו בגיל 76, ונטמן במוצאי שבת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].