עריכת הדף "געטשע וילנסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיירה פוצעפ ב[[א' תשרי|ראש השנה]] [[תרס"ה]] לאביו הרב [[אברהם נחום ווילנסקי]], שנמנה על גזע חסידי חב"ד ושימש כשוחט ובודק בעיירה.

בעודו ילד התחנך אצל החסדים בעיירה וספג את החיות החסידית מאחיו שלמדו בתומכי תמימים, אך הוא עצמו לא זכה ללמוד בישיבה בשל ההכרח לסייע בצרכי הפרנסה.

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם בת דודתו מרת סוניה, בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]]{{הערה|ר' יעקב היה נשוי לאחותו של אביו, ר' אברהם נחום.}}, שעסק גם הוא לפרנסתו כשוחט ובודק.

במשך שנים ארוכות שמר במסירות נפש על שמירת התורה ומצוות, ולא בחל לעסוק עבור זה גם בעבודות הבזויות ביותר.

בחלוף השנים, ככל ששערי הברזל של [[ברית המועצות]] הלכו והתרוממו ועוד ועוד חסידים עזבו את רוסיה, החל אט אט לתפוס את ניהול המערכה לשמירתה גחלת היהודית במוסקבה, והיה איש הקשר המרכזי שניהל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו את כל עבודות הפצת היהדות ברחבי ברית המועצות במשך 15 השנים האחרונות לקיומו של מסך הברזל.

היה מראשי המנין החב"די, ב[[חדר שני]] של [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]].

לצד פעילותו להפצת יהדות, עסק רבות בעבודת התפילה, ניהל קופת גמילות חסדים והעניק הלוואות ביד רחבה לכל מי שביקש ממנו, תמך כספית במשפחות שאביהם נאסר או הוגלה ב'עוון' הפצת יהדות, ושימש בעצמו כמוהל ושוחט, כמסדר קידושין, ואף עסק בגיור כשהיה נצרך לכך.

ביתו היה פתוח והוא עסק רבות בהכנסת אורחים על אף הסכנה הכרוכה בכך, ובמשך השנים קירב עשרות ומאות צעירים ליהדות.

לאחר שקירב את הד"ר ר' [[גרשון צבי רוזנשטיין]] לחסידות, הטיל עליו לסייע לו ולעמוד לצידו בראש המערכה לשמירת הגחלת היהודית.

מספר פעמים רצה לנסוע להתראות עם הרבי, אך הוא נותר בהוראת רבותינו נשיאינו מעבר למסך הברזל ולא יכל לנסוע לרבי בגשמיות.
בחג הפסח תשמ"ט נפל למשכב, וביום ראשון [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ט]] נפטר.