עריכת הדף "
גורל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==במקורות== במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה{{הערה|בראשית רבה פד, ח.}}. מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים{{הערה|משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.}}. חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}. מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}. גם בחירתו של [[שאול]] למלך נעשית באמצעות גורל{{הערה|שמואל א' י, כ-כב.}}, כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן ה[[דבש]]{{הערה|שמואל א' יד, מא-מב.}}. על [[נבוכדנצר]] מסופר בספר [[יחזקאל]]{{הערה|פרק כא.}}שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל [[המן]]{{הערה|אסתר ג, ז.}} שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל [[יונה בן אמיתי]] שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה{{הערה|הפטרת יום הכיפורים.}}. ===בבית המקדש=== [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]] ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס. כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל. בזמן המפקד במדבר לאחר [[חטא העגל]], החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף{{הערה|זוהי הסיבה והמקור למצוות [[פדיון הבן]] לאחר לידת בן בכור.}}. גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}. ===בהלכה=== כפי שנלמד מהפסוק "תמים תהיה עם השם אלוקיך"{{הערה|דברים יח, יג.}}, נפסק בשולחן ערוך{{הערה|יורה דעה קעט, א.}} שאסור לשאול בכוכבים ומזלות ולא בגורלות. בעל החוות יאיר כותב בספר השו"ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה. בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו"ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 302–310, וראה בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן ל', שיחת ש"פ ויחי תשמ"א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=גורל חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=גורל חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=גורל חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}. נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה{{הערה|שו"ע או"ח סי' שכ"ב ס"ו.}}, אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה{{הערה|שבט הלוי ח"ט סימן עח, ועוד.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף