עריכת הדף "ברזל" (פסקה)

==בבית המקדש==
===במזבח===
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל: {{ציטוטון|וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ}}{{הערה|שמות כ, כא.}}; {{ציטוטון|וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים כז, ה-ו.}}.

בטעם האיסור הסבירו [[חז"ל]], שהברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. לכן לא מתאים להניף המקצר על המאריך{{הערה|מכילתא שמות שם, הובא ברש"י שם.}}. כמה מהמפרשים הביאו טעמים אחרים: ה[[אבן עזרא]]{{הערה|שם=שם|שמות שם.}} כתב שכאשר יקחו למזבח חלקי אבנים מסותתות, ישארו חלקי אותם אבנים וייתכן שישתמשו בהם ל[[עבודה זרה]], וזהו ביזיון למזבח. ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]{{הערה|חלק ג' פרק מה.}} כתב שדרך עובדי עבודה זרה היה לבנות מזבחותיהם באבני גזית, וה' ציוונו להתרחק מהם. ה[[רלב"ג]]{{הערה|שם=שם}} כתב שכדי לסמל את שלימותו של ה' צריכות גם אבני המזבח לה' להיות שלמות מעצמן, ללא מגע יד אדם. ה[[רמב"ן]]{{הערה|שם=שם}} דחה את טעמי האבן עזרא והרמב"ם, בטענה שלשיטתם היו צריכים להאיסר אבנים מסותתות בכל מתכת שהיא ולא רק בברזל; ולכן הסיבהה שנאסר הברזל דוקא, היא משום שמקצר ימי אדם כדברי חז"ל.

אופן בניין המזבח היה על ידי שלקחו אבנים שלימות מקרקע בתולה{{הערה|מדות פרק ג משנה ד.}} או מקרקעית הנחל{{הערה|תוספות סוכה מט, א ד"ה שאין.}}, והכניסו אותם לתוך תבנית עץ גדולה במדתו של המזבח, יחד עם סיד, זפת וקוניא, וכך נוצר מזבח ישר כמידותיו{{הערה|זבחים נד, א. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה טז.}}.

===בשאר בית המקדש===
בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} מסביר שהייתה זו הרחקה יתירה שעשה [[שלמה המלך]], שלא יהיה ברזל לא רק במזבח כדין, אלא גם בכל המקדש. ונחלקו התנאים, האם סיתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ורק בתוך מתחם המקדש לא נשמע קול ברזל, או שגם בחוץ לא השתמשו בברזל, ונעזר שלמה המלך ב[[שמיר]] כדי לסתת את האבנים{{הערה|סוטה מח, ב.}}

להלכה פסק הרמב"ם שמחוץ לבית המקדש השתמשו בברזל, והזהירות הייתה רק בפנים{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ח.}}. יש שהסבירו, שטעמו משום שכך משמע ב[[מסכת תמיד]]{{הערה|כו, ב.}}, שסיתתו את אבני [[בית המוקד]] מחוץ לבית המקדש ואחר כך הכניסו אותם לבניין{{הערה|כסף משנה שם. וראה בלחם משנה שתמה עליו; וכן ביארו הראב"ד ובאר שבע בתמיד שם, שלא כשיטת הכסף משנה.}}. ויש שהסבירו שאין אפשרות להשתמש בשמיר משום שהוא מסתת את האבנים בצורה לא חלקה{{הערה|כפי שכתבו התוספות בסוכה שם.}}, ולכן מוכרחים לפסוק לפי השיטה שסיתתו בברזל, רק מבחוץ{{הערה|מנחת חינוך מצוה צה.}}.

===כלי ברזל בבית המקדש===
למרות האמור, בכמה מקומות נזכר ברזל בקשר לבית המקדש{{הערה|ראה בכל זה דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב הערות 93, 102.}}:

א. אמה [[כלה עורב]] שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח ב[[משכן]], הייתה עשויה מברזל.

ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ.

ג. ב[[דברי הימים]] מסופר ש[[דוד המלך]] הכין ברזל ל[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|דברי הימים א כט, ב; ז. כב, יד (טז).}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} כתב שהברזל נועד לכלים אך לא לבניין עצמו. ויש שכתבו שבנו את הברזל בחצרות המקדש ולא בתוכו{{הערה|מהרז"ו לשמות רבה פרשה לה, ה.}}.

===בבית המקדש השלישי===
הרבי מבאר שב[[בית המקדש השלישי]] יהיה ברזל גם בבניין, כיון שאז לא יהיה שייך הטעם של קיצור הימים{{הערה|דבר מלכות ש"פ ויחי הנ"ל.}}.