עריכת הדף "ברוך שלום כהן" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' ברוך שלום נולד בעיר אסוויע הסמוכה לדריסע למשפחה חסידית מצד אביו ומצד אמו. דור שישי בן אחר בן להרה"ג רפאל בן הרב יקותיאל זיסקינד כ"ץ בעל "תורת יקותיאל" ושו"ת "ושב הכהן".

עוד בבחרותו היה לרגל עבודתו מזדמן לסביבה, ומגיע לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]] ונכנס ליחידויות.

התחתן בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש עם רעייתו מרת סלאווא, והתגוררו בעיר מולדתו אסוויע כשלוש שנים.

בהמשך עבר להתגורר ב[[וורשה]] (לערך בשנת תר"ס{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/7002280018 תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא, התיישבות חסידי חב"ד בווארשא].}}) שם היה בן בית אצל החסיד הגביר ר' [[מנחם מאניש מונסזון]]. בוורשה עסק בתיווך דירות וסייע לאנ"ש בתחום. היה נוסע לליובאוויטש לעיתים קרובות והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. לקח יחד איתו את בנו [[פאלע כהן|פאלע]] עוד בגיל חמש לראש השנה בליובאוויטש. ובהיותו בגיל עשר שלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים.

עסק במרץ בענייני ישיבת תומכי תמימים, ומדי שנה שלח בחורים מוורשה לנסות להתקבל בישיבה.

סייע לאדמו"ר הרש"ב בעניינים שונים על פי בקשתו, ופעם אחת התבקש לקנות מזרנים עבור הרבי והרבנית, ולא נחה דעתו עד שרכש מזרנים שעשו עבור הצאר ניקולאי, אותם שלח לליובאוויטש.

לערך בסוף שנת [[תרס"ד]] ירד מנכסיו, ועסקו בתיווך הדירות לא ראה הצלחה. על פי עצת אדמו"ר הרש"ב נסע לעשות עסקים ב[[מוסקבה]]. בהמשך עברו לוואלאמין הסמוכה לוורשה שם התקיימה ישיבה עירונית, ותמורת תרומות שהעביר לישיבה, פעל שר' [[מרדכי פרלוב]] ישלח מליובאוויטש ללמד [[דא"ח]] באותה ישיבה.

בשנת [[תרע"ה]] העתיק מושבו למוסקבה כדי להיות בסמיכות לחצר הרבי שבינתיים עברה ל[[רוסטוב]]. גם במוסקבה עסק הרבה לטובת ישיבת תומכי תמימים וביתו היה פתוח לאנ"ש והתמימים.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], עת שעזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, ר' ברוך שלום סייע למעבר הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] וסייע לתמימים המבוגרים שנשארו עוד תקופה ללמוד בליובאוויטש, בשליחת כספים ועוד.

בימי [[אסיפת הרבנים במוסקבה]] בשנת [[תרע"ז]] בה השתתף אדמו"ר הרש"ב, ר' ברוך שלום סייע לאירוח של הרבי בעיר ולקח אחריות על הכנת האוכל לרבי כיד המלך.

בעת [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]] היה ברוסטוב. לאחר מכן חלה בטיפוס ושלח את בנו למסור [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] למרות שעדיין לא נהג בנשיאות. ויתכן שזהו הפ"נ הראשון שקיבל אדמו"ר הריי"צ כרבי.

סייע רבות להחזקת ה'[[חדר|חדרים]]' המחתרתיים במוסקבה בהוראת אדמו"ר הריי"צ. עד לפטירתו במוסקבה ב[[י"ג שבט]] [[תרצ"ב]].

בנו, ר' פאלע כהן כתב סקירה אודותיו ב[[בטאון חב"ד]] חוברת י"ד{{הערה|ראו בקישורים חיצוניים.}}.