לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
ברוך מרזל
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== [[קובץ:ברוך מרזל.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|ברוך מרזל בצעירותו]] ברוך מאיר מרזל נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו הרב שלמה מרזל ולרבקה בבוסטון שב[[ארצות הברית]], ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו תינוק. כבר מילדותו השתתף בפעילות תנועת כך, ובבר המצווה שלו השתתף [[מאיר כהנא]], במשך השנים נוצרה בינו לבין כהנא ידידות עמוקה והשניים פעלו במשותף בנושאים רבים. בצעירותו הצטרף ל'גרעין יריחו' שפעל ליישב יהודים בשטחי [[יהודה ושומרון]], והשתתף, בין השאר בנסיון ההאחזות בסבסטיה. בשנת [[תשל"ט]] לאחר לימודיו בישיבת ההסדר בימית, התגייס ל[[צה"ל]], והשתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. במהלך שירותו, פגש בעיירה הלבנונית בחמדון במשפחה יהודית, ודאג להעביר את בקשתם לבניית [[מקווה]] לרב [[לוי ביסטריצקי]], שעשה זאת בהתערבות אישית של הרבי. מרזל נשוי לשרה ואב לתשעה ילדים הוא מתגורר עם משפחתו בשכונת אדמות ישי בתל רומיידה שב[[חברון]] אותה הקים בעצמו. ===פעילות ציבורית=== במהלך המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים את היישובים עצמונה וחצר אדר. לאחר מכן, ניסה להתיישב בעיר [[שכם]]. לאחר חתונתו בשנת [[תשד"מ]] התיישב בשכונת אברהם אבינו בחברון, ומאוחר יותר היה ממקימי שכונת אדמות ישי (תל רומיידה) בה הוא גר עד היום. היה דובר תנועת 'כך' במשך עשר שנים ולאחר רציחת [[מאיר כהנא]], התמנה לראש התנועה אך מספר שנים לאחר מכן התנועה הוגדרה כארגון טרור והוא הפסיק את פעילותו בתנועה. ארגן עשרות הפגנות ועצרות בענייני שלימות הארץ בעיקר בזמן הסכמי אוסלו ובזמן [[גירוש גוש קטיף]] במסגרת זו היה שותף עם חסידי חב"ד רבים. ===פעילות פוליטית=== [[קובץ:יחד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצידו של [[אלי ישי]] בביקור של מפלגת יחד בכפר חב"ד]] בין השנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]] שימש בכנסת כעוזר פרלמנטרי לרב [[מאיר כהנא]], וסייע רבות במאבק על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. התמודד במקום השני במפלגת כ"ך בראשות מאיר כהנא במשך שלושה פעמים ולאחר רציחתו התמודד בראשות המפלגה אך המפלגה נפסלה מהתמודדות לכנסת. לאחר מכן התמודד לכנסת שוב הפעם בתנועת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה. בשנת [[תשס"ד]] הקים את מפלגת '''חזית יהודית לאומית''' המוכרת כיום בשם '''עוצמה יהודית''' והתמודד בראשותה בבחירות אך לא הצליח לעבור את אחוז החסימה. בשנת [[תשס"ט]] הקים ביחד עם [[מיכאל בן ארי]] והרב [[שלום דובער וולפא]] את מפלגת '''ארץ ישראל שלנו''' אשר התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי בראשות [[יעקב כ"ץ (פוליטיקאי)|יעקב כץ]] והכניסה לכנסת את מועמד המפלגה [[מיכאל בן ארי]]. בשנת [[תשע"ג]] עקב חילוקי דעות עם הרב [[שלום דובער וולפא]] פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו והקימו ביחד עם ח"כ אריה אלדד את מפלגת '''עוצמה לישראל''' אשר היה חסר לה כאלפיים קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת. בשנת [[תשע"ה]] שינה את שמה של מפלגתו - חזית יהודית לאומית ל'עוצמה יהודית' והתמודד במקום הרביעי ברשימת '''יחד - העם איתנו''' בראשותו של [[אלי ישי]] ולמפלגה היה חסר כאלף קולות כדי להיכנס לכנסת. בשנת [[תשע"ט]] פרש מראשות המפלגה לטובת חברו - [[מיכאל בן ארי]] ולא התמודד בבחירות בניסן אותה שנה. בבחירות השניות באלול [[תשע"ט]] התמודד במקום השני במפלגת עוצמה יהודית ונפסל מהתמודדות לכנסת על-ידי בית המשפט העליון{{הערה|[https://chabad.info/news/518379/ בית המשפט העליון פסל את מרזל וגופשטיין].}}. ב[[כסליו]] [[תשפ"ג]] הודיע מרזל יחד עם [[מיכאל בן ארי]] על הקמת מפלגה חדשה מתוך מפלגת [[עוצמה יהודית]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)