עריכת הדף "ברוך גופין" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ערב יוכפ.jpg|ממוזער|הרבי ב[[ערב יום כיפור]] לצד אחת מ[[קופת צדקה|קופות הצדקה]] שייצר הרב גופין]]
נולד במריופול שב[[אוקראינה]] ב[[כ"ד תמוז]] [[תרפ"ד]] לאביו ר' [[אהרן גופין]] ולאמו מרת ביילא.

בתרפ"ט עברה משפחתו להתגורר בחרקוב. בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] עברה משפחתו להתגורר ב[[טשקנט]], ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליחו בני המשפחה להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים בבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.

לאחר תקופת נדודים קבעו בני המשפחה את מגוריהם ב[[פריז]], שם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת גנעשא{{הערה|1=מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]] אח אדמו"ר הזקן.}} בת ר' [[משה זלמן קמינצקי]], וכעבור שנה נולד בנם הבכור.

ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]]{{הערה|1=ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.}} עלה ל[[ארץ הקודש]] וכעבור תקופת מגורים קצרה במעברה בבאר יעקב הצטרף לקבוצת המתיישבים ב[[כפר חב"ד]],

בהיותו בעל הרכב היחיד ב[[כפר חב"ד]], עסק רבות בגמילות חסדים כגון הסעת יולדות לבתי רפואה, ואף נרתם לעזור במשימות ציבוריות כגון פינוי שקי האשפה מרחבי הכפר, ועוד.

בשנת [[תשי"ב]] זכה לשמש כנהג הרכב שהסיע את ארונו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]] כאשר [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)#העברת ארונו לארץ הקודש|העבירו את ארונו]] מאנגליה ל[[בית העלמין העתיק בצפת|בית העלמין בצפת]].

במשך תקופה ארוכה שימש כחבר [[ועד כפר חב"ד]] וקיבל לידיו את תחום הבינוי והפיתוח, אליו התמסר בכל מאודו, דאג להשגת תקציבים ואישורים ולניהול העבודה בפועל.
בהתוועדות כ' שבט תש"ל זכה שהרבי תיארו כ'שר השיכון של כפר חב"ד'.

בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב הודעה הרבי על הקמת ע"א מוסדות במהלך השנה, הוקם בארץ [[ועד ע"א מוסדות]], ור' ברוך היה חבר בו.

בין הפרוייקטים שהוקמו ביוזמתו ובפיקוחו היו [[בית שז"ר]], בית הספר היסודי לבנות, מעון העולים, ופרויקט 'השיכונים החדשים'.

מתוקף תפקידו, זכה לעשרות הוראות והדרכות מהרבי בנוגע לעבודתו.

היה הראשון שייצר את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הצהובות המוכרות, אותם בנה על פי קופסת תרופות שראה. הרב גופין ומשפחתו ייצרו למעלה משני מיליון קופות. כיום אחראית על ייצור הקופות בתו, מרת טייבע גורביץ.

במשך שנים ניהל מפעל מצליח לייצור גרביים.

זכה לראות נכדים, נינים ואף בני נינים ההולכים בדרך התורה והחסידות, ורבים מהם שלוחי המלך. נפטר בגיל 95 בליל [[י"א מנחם אב]] [[תשע"ט]].