עריכת הדף "ברוך בוש" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד וגדל בפניקס, אריזונה, הצטיין בלימודים, למד באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן קיבל תואר במשפטים מבית הספר למשפטים של סטנפורד, והניח את היסודות לקריירה מכובדת בתחום המשפט.

בשנת 1977 למניינם, חייו קיבלו תפנית טרנספורמטיבית כאשר התחבר ליידישקייט ב[[בית חב"ד]] בברקלי, [[קליפורניה]]. שם, בהדרכתם של הרבנים יוסף לנגר, [[חיים יצחק דרייזין]] וחיים ציטרין, נוצר קשר עמוק ומתמשך עם החסידות ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. כמו כן, בחגיגת [[פורים]] בבית חב"ד בברקלי, פגש את אשתו - שולמית.

מתוך רצון לגדל את משפחתם בסביבה יהודית תוססת, עברה משפחת בוש לקראון הייטס, שם הצטרף פרופסור בוש לסגל בית הספר למשפטים של הופסטרה. הרבי עודד את הוראתו וכתיבתו, וברך אותו ב"הצלחה עם תלמידיך". מילים אלו הפכו למשימתו לכל החיים ולפקודות הצעדה שלו. אפילו לנוכח מחלתו, הוא המשיך ללמד עד שבועות ספורים לפני פטירתו, והשפיע והעניק השראה לאלפי סטודנטים ועמיתים באמצעות למדנותו, האכפתיות שלו ומסירותו הבלתי מעורערת ליידישקייט.

יחד עם פרופסור ג'וזף פולגר מאוניברסיטת טמפל, פרופסור בוש הפך לשותף ליצירת המודל הטרנספורמטיבי של הגישור ולתומך המוביל שלו. הוא חיבר עשרות מאמרים בעלי השפעה ואת הספר עטור הפרסים "הבטחת הגישור", שעיצב מחדש את התחום וזיכה אותו בהכרה בינלאומית.

במהלך [[מהומות קראון הייטס]] ב-1991 למניינם, פרופסור בוש התקדם והפך מעורב באקטיביזם קהילתי, הציע ייעוץ משפטי ובסופו של דבר שימש כחבר מתנדב בוועד הקהל.

נסיעותיו להרצאות אקדמיות שימשו לעתים קרובות גם כנקודות חיבור וחיזוק. לכל מקום שאליו הגיע בעולם, הוא הקפיד לבקר בבית חב"ד המקומי כדי להתכנס ולהציע תמיכה. בקראון הייטס, הוא היווה השראה לרבים, כשהוא מדבר בהתכנסויות ובאירועים קהילתיים. הוא גאה במיוחד להיות שותף בתמיכה בבית חב"ד פטאלומה, שהוקם על ידי בנו הרב דוד בוש, באזור המפרץ, שם החל מסעו היידישקייט שלו עשרות שנים קודם לכן.

פרופסור בוש ניחן באהבה עמוקה ל[[לימוד החסידות|לימוד והוראת חסידות]] וניגש ל[[מצווה|מצוות]] ול[[מנהג]]ים בחריצות ובשמחה. הוא אהב לעורר את אהבת [[תורה|התורה]] בקרב ילדים, והפך ל"איש הסוכריות" של בית הכנסת שלו, בית לוי יצחק, וחילק סוכריות כשהילדים היו מנשקים את התורה.

הוא גילה גאווה עצומה בהישגי כל ילדיו. פרופסור ברוך בוש הותיר אחריו מורשת של מלגה והשראה.

נפטר ב[[י"ג באדר]] [[תשפ"ו]] בגיל 78, הלוויתו עברה בשתיים עשרה בצהריים שעון ניו יורק אל מול [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] ומשם לבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]] שם נטמן.