עריכת הדף "בית כנסת גאולת ישראל" (פסקה)

==היסטוריה==
בשנת [[תער"ב]] יזמו מספר בעלי מלאכה רכישת קרקע ב[[תל אביב]] סמוך לשכונת "אחוזת בית" ובשנת [[תרפ"ז]] הקימו התושבים את בית הכנסת בשכונה. בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת [[תרצ"ג]]. ביום [[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]] נחנך מבנה הקבע.

בערך בשנת [[תש"מ]] מונה הרב [[יוסף שמואל יהושע גערליצקי]], המשמש כשליח [[הרבי]] הראשי ב[[תל אביב]] ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר, לרב בית הכנסת. עם כניסתו לתפקיד הרשמי, פעל לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת.

בין באי בית הכנסת נמנים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מ[[בעלי התשובה]] המקומיים נמנים עם ה'שינקינאים' ש'הציצו ונפגעו'.

בברכת הרבי הוקם במקום כולל תפארת זקנים לוי יצחק בו לומדים מדי יום עשרות תלמידים, בראש הכולל עמד הרב [[אורי בן שחר]] ולאחר פטירתו המשיכו נכדו הרב [[שאול רייצס]] משלוחי הרבי לתל אביב.

בשנת [[תש"נ]] שופץ האולם הקטן בבית הכנסת על ידי ר' [[מרדכי דוד בוימלגרין| מרדכי דוד ורעייתו חנה בוימלגרין]] מ[[ארצות הברית]]. ובית הכנסת הועבר לרשות [[חסידות חב"ד]], ובקומתו העליונה נבנה [[בית חב"ד]] המרכזי של [[תל אביב]], אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.

ב-[[תשס"ט]] התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש, והחל לשמש כמרכז הכנסים של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בתל אביב.

מאז ימי בית הכנסת הראשונים מתקיימים בבית הכנסת [[שיעורי תורה]] לגברים (במסגרת [[כולל תפארת זקנים]]) ולנשים.

בבית הכנסת יש למעלה מ-550 מקומות ישיבה. בקומה העליונה של בית הכנסת נבנו משרדי [[מרכז חב"ד תל אביב]].