עריכת הדף "בחירה חופשית" (פסקה)

==משמעות המושג ומקורותיו==
הבחירה החופשית היא ההבדל הגדול לבין המין האנושי לשאר הבריאה. בעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים והאופן שבו נבראו ואין להם שליטה על מעשיהם והתנהגותם. לעומתם האדם פועל על פי שכלו ורצונותיו ויש לו שליטה על התנהגותו.

הבחירה החופשית הנתונה לכל אדם{{הערה|הניסוח בפנים הוא בכללות וכפי שעולה מספרי הראשונים. ראה לקמן על שאלת הבחירה בגויים}} היא יסוד גדול בתורת ישראל, ויש מן הראשונים שכללוה במנין [[עיקרי האמונה]]{{הערה|ר' חסדאי קרקאש בספרו אור השם ועוד. אך רוב המונים לא מנו הבחירה בעיקרי האמונה מפני סיבות שונות (ראה לדוגמא בספר העיקרים פרק ט' כתב שהבחירה היא היסוד להנהגות הנימוסיות ולא רק לתורה ולכן אין למנות זה במנין העיקרים).}}. בספרו [[היד החזקה]] מביא הרמב"ם את היסודות לכך{{הערה|וראה מקורות נוספים בתנ"ך לעיקרון הבחירה החופשית באמונות ודעות לרס"ג מאמר ד' פרק ד').}}:

{{ציטוט|מקור=משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ה' הלכה א-ג|מרכאות=כן|תוכן=
רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה{{הערה|בראשית ג, כב.}}: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" . . הוא שירמיהו אמר{{הערה|איכה ג, לח.}}: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" . . ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר{{הערה|דברים ל, טו. ושם, כ: "ובחרת בחיים". והביא פסוק זה בשמונה פרקים לרמב"ם וברס"ג}}: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב{{הערה|דברים יא, כו.}}: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים. ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.}}.

ברוח זו ישנם גם מאמרי חז"ל: {{ציטוטון|הכל צפוי והרשות נתונה{{הערה|אבות ג, טו.}}}}. וכן {{ציטוטון|הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים}}{{הערה|בבלי ברכות לג, ב.}}. ביראת שמים, נכללים כל מעשי האדם. ו"הכל בידי שמים" הכוונה לדברים הטבעיים (כגודל האדם וכדומה. וכן יתכן שיהיה לאדם טבע שמקל עליו לקיום מצוות או להיפך אל לא טבע שמכריח){{הערה|ראה שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח'}}.

עיקרון של הבחירה החופשית, תפס מקום נרחב בספרי החקירה ומחשבת ישראל. ה[[רס"ג]]{{הערה|בספרו אמונות ודעות מאמר ד וראה גם במאמר ט.}}, הרמב"ם{{הערה|משנה תורה שם, שמונה פרקים שם, וראה גם מורה נבוכים ח"ג פי"ז ואילך.}}, [[הראב"ד הראשון]], רבי יוסף אלבו (בעל ספר העיקרים), הרשב"ץ דוראן, האברבנאל,[[הרמח"ל]]{{הערה|בספרו דרך ה'.}}, [[הרבי]]{{הערה|ראה ליקוט בספר שערי אמונה עמוד רכה ואילך.}} ועוד, האריכו להוכיח את עניין הבחירה חופשית ותועלתו, הן על פי מקורות תורניים והן על פי ראיות שכליות.