עריכת הדף "בדיקת תפילין ומזוזות" (פסקה)

==רקע==
במשך שנים רבות שוק ה[[סת"ם]] היה פרוץ, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש להקים ועד משמרת סת"ם לבדיקת המזוזות. את הבקשה הזאת הפנה אל הרב החסיד ר' [[שמואל זלמנוב]] וביקשו להכין תוכנית מסודרת להקמתו של ארגון מיוחד שמטרתו תהיה חיזוק והפצת עניין כשרות ובדיקת מזוזות ותפילין.

עוד בשנים הראשונות לנשיאותו החל [[הרבי]] לעורר על בדיקת מזוזות ותפילין. במכתב מ[[י' אלול]] [[תשט"ו]] לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי על השערוריה של "אלפים.. מזוזות וכנראה גם תפילין שהם מעשה צילום על נייר" המגיעים מארץ ישראל "תחת הסיסמא של ישוב הארץ".

במכתב נוסף מיום כ' חשוון [[תשי"ז]] כותב הרבי על התוהו ובוהו ששרר אז בנושא: "מובן ופשוט שבדיקת התפילין, כוללת הפרשיות וגם הבתים והרצועות... הנה כמה פעמים בכגון דא שהודיעוני מארץ הקודש בנתינת התפילין לבדיקה לסופר אחד והכשירם ואחרי זה מצא סופר שני לאחריו חסרון אות וכיוצא בזה. זאת אומרת פסול לכל הדעות".

את הדרבון והזירוז לבדוק התפילין והמזוזות, ניתן לראות ממכתבים רבים שנכתבו לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|לדוגמא: במכתב מיום י"א בניסן תשי"א כותב הרבי ליהודי שביקש ממנו סגולות: "בכלל אין דרכי לתת סגולות, אבל כמו בכל בית יהודי יש לבדוק את המזוזות".}}. במשך השנים הרבי הרחיב את המודעות לנושא לממדים עצומים, עד שבשנים האחרונות נסבו אלפי תשובות בנוגע לבדיקת התפילין והמזוזות.

אחד המקרים המופלאים והמזעזעים בהם גילה הרבי את העניין בריש גלי, היה בקיץ שנת [[תשל"ד]], כאשר הרבי הכריז באופן רשמי על [[מבצע מזוזה]]. באותו קיץ התרחש [[הפיגוע במעלות|הטבח הנורא בילדי מעלות]], והרבי קישר זאת עם המזוזות הפסולות שהיו בבית הספר בו שהו התלמידים.

בהתוועדות פרשת בהר-בחוקותי תשל"ד סיפר הרבי על יהודי שביקש ברכה עבור הילדים שנסעו לטיול, והודיע שבבדיקת המזוזות בבית ספרם נמצאו 17 מזוזות פסולות, ובאותו יום היה מספר התלמידים ההרוגים כמניין המזוזות - 17. למחרת עלה מניינם של ההרוגים ל-‏20 - ואז ממשיך הרבי לספר - כי ביקש לברר עוד פעם באותו בית ספר, ואכן התברר שנמצאו עוד ארבעה מזוזות שלא נבדקו ומתוכם מצאו שלוש מזוזות פסולות כמניין ההרוגים!...

בעקבות זאת הושמעו טענות כלפי הרבי, כאילו הצדיק חלילה את המקרה הנורא רח"ל. הרבי אף התייחס לכך בהמשילו את המזוזה ל"כובע של מתכת (קסדה) שחובשים החיילים בצבא. הרי במקרה שהאוייב ירה וחייל שלא חבש בשעת מעשה את הכובע מגן - נפצע, ברור שפציעתו באה בשל ירי האוייב, אך עם זאת, אם היה חובש את הכובע מגן, היה ניצל".

באותם ימים הרבי התבטא ביטוי מבהיל{{הערה|שיחת שבת פרשת בהר בחוקותי תשל"ד, שיחות קודש חלק ב' עמוד 126.}} "דחפו אותי ולא הניחו לי לשקוט מלתבוע ולדבר על מזוזה. אני עצמי איני יודע למה. כשעוררתי על כך השתמשתי בטעמים שונים, אבל למה דווקא מזוזה? והנה עכשיו ראו איך שמאורע זה היה קשור במצוות מזוזה".

התייחסות "שמיימית" נוספת היתה גם בעקבות [[מבצע אנטבה]], בקיץ [[תשל"ו]], אז הרעיש אודות עניין המזוזה ודרש לבדוק אצל הניצולים את המזוזות: "מהנכון שאצל הניצולים ייבדקו המזוזות, לא כדי, חס ושלום, 'לתפוס' יהודי בשגיאה אלא כדי שמכאן ולהבא יהיה המצב כדבעי ואחר כך יפרסמו על כך ובוודאי הדבר יסייע בהשפעה על כמה מבני ישראל".

לאחר מכן הרבי סיפר כי אכן אצל רובם ככולם של הניצולים היה חסר במצוות מזוזה: או שלא היו בכלל מזוזות, או שלא היו מזוזות כשרות, או שלא נקבעו על פי הלכה - והרבי הוסיף שלכן "חוב קדוש ומצווה גדולה שכל החטופים שזכו וניצלו, שיפרסמו את תוצאות בדיקת המזוזות בבתיהם". בהזדמנות זו הוסיף הרבי בקשה, שכל אנשי הצבא שפעלו לשחרר את החטופים מאוגנדה, ידאגו שיהיו להם מזוזות כשרות בחדרם.

===מבצע מזוזה===
בשנת תשל"ד הודיע הרבי על [[מבצע מזוזה]], ובאופן טבעי הרבי הקדיש לנושא כשרות המזוזות שיחות רבות. באחת מהן הבהיר הרבי למה בחר דווקא במצוות מזוזה על פני שאר הדברים? והביא שתי סיבות המשלימות אחת את השניה. ראשית, הסביר הרבי, כי ה[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא על מצוות מזוזה ש"כוללת את כל המצוות". שנית מסיפור חז"ל על [[אונקלוס]] הגר רואים עד כמה גדול כוחה של מזוזה שמסוגלת לפעול בעולם מאופן גלוי ומוחשי גם על 'הקליפות'.

בשנת תשל"ו נשא הרבי שיחה מיוחדת בפני "[[מצוייני צה"ל]]", ובסיום שיחתו התעכב על גודל החשיבות של בדיקת המזוזות: "בהמשך למאורעות שקרו לאחרונה באוגנדה ואיסטנבול על ידי מחבלים, הרי זו ההוראה להגביר את ענייני הביטחון כפשוטם בגשמיות, שזה קשור גם כן על ידי הגברת ענייני הביטחון הרוחניים שלכל לראש זהו עניין מצוות מזוזה - הנה בקשתי כשתחזרו לארץ הקודש, ידייק כל אחד ואחת מכם לבדוק את המזוזות שתהיינה כשרות וקבועות באופן שתהיה המצווה מתקיימת כדרוש. ייחשב לי לכבוד גדול באם תקבלו ממני מתנה על ידי באי כוחי בארץ הקודש . . כשתחזרו ארצה יבקרו אתכם באי כוחי שם עם מזוזות ויסייעו לבדיקת המזוזות ולקביעת המזוזות".

כמו בכל מבצעיו הק' של הרבי, גם אם מדובר בהתעוררות לקיום מצוות בסיסיות, היו יהודים שהחלו לטעון טענות כנגד. באותם ימים חוגים ידועים החלו להעלות שאלות וטענות איך הרבי לוקח מצווה כה קדושה והופך אותה לעניין של שמירה והגנה גרידא?!

בשיחת קודש שנאמרה בקיץ תשל"ו, התייחס הרבי לטענות אלה והגדיר בדיוק מהיכן הן מגיעות: "ה'לעומת זה' הצליח להשיג מישהו שילבש "זיידענע זופיצע" ויכריז כיצד הופכים מצוות התורה לעניין של 'שמירה והגנה'". הרבי קרא שלא להתפעל מכל המלעיגים, והוסיף שב[[מבצע אנטבה]] היה בין החטופים גם יהודי ירא שמים שהיה חסר אצלו בעניין מזוזה. באותה התוועדות הוסיף הרבי שגם בחור ישיבה שנהרג ל"ע במאורע מסוים, המזוזה שלו הייתה פסולה.

===ניסים ונפלאות בתפילין ובמזוזות===
"בדיקת התפילין והמזוזות" - זו היתה תשובה שרבבות יהודים זכו לקבל מהרבי, וכשעשו כן, ותיקנו את הראוי תיקון, ראו בעיניהם גדולות וישועות ברוחניות ובגשמיות. את הפן המחשבתי הזה הוביל הרבי והחדירו גם אצל יהודים שומרי תורה ומצוות.

באמצעות התשובה הכל כך שגרתית הזאת, חולל הרבי עניינים שמיימים ומופתים גלויים שהצילו אלפים ורבבות. כשפנו לרבי בעניין בעיה רפואית וכדומה, הרבי כמו קרא את המזוזות שבבית החולה והורה לבודקן ולהחליפן. לעתים חזרו אל הרבי עם תשובה שהמזוזות או התפילין נמצאו כשרות, והרבי הורה לבדוק שוב, כאילו עמדו לנגד עיניו.

לתלמיד ישיבה שסבתו סבלה ממחשבות מבלבלות וכתב על כך לרבי, השיב הרבי{{הערה|אג"ק חלק ט"ו עמ' יג.}}: "יש לבדוק המזוזות בחדרה" לאחר מכן כתב הלה לרבי כי המזוזות נבדקו ונמצאו כשרות, ועל כך השיב לו הרבי: "והנה אם וודאי הדבר, אז בטח לא נקבעו על פי דין במקום הראוי ובגובה הראוי וכו', ובכל אופן שהיה משהו בהמזוזות לא כסדר, על פי כתבו מצב הסבתא תחי'".

באחת מחלוקות הדולרים עבר יהודי שאמר לרבי שבדקו את המזוזות אבל התוצאות היו חיוביות. הרבי לא מוותר ומורה לחזור ולבדוק שוב. ליהודי אחר שכתב לרבי כי גנבים פרצו לביתו אף על פי שבדק את המזוזות באותה שנה, ענה הרבי: "והתפילין? אזכיר על הציון"...

בשנת תנש"א כתב הרבי מענה נדיר לעסקן חב"די לבדוק את התפילין והמזוזות. לאחר מכן שלח אותו עסקן בקשת ברכה נוספת, אך לא הזכיר את עניין הבדיקה, וכך כתב לו הרבי: "יחפש עד שימצא בפו"מ [= בפועל ממש] רצון לענותני ע"ד תוצבדהתפוהמ"ז [= תוצאות בדיקת התפילין והמזוזות] שלו".

במהלך [[מלחמת המפרץ]] כתב יהודי לרבי שתחנת הדלק בבעלותו נפגעה מטיל עיראקי וכל הזגוגיות התנפצו, ורק תמונת הרבי נשארה שלימה. על כך השיב הרבי: "ה' ימלא חסרונו בכפליים, בדיקת התפילין והמזוזות".

ליהודי מתל אביב שכתב לרבי במהלך מלחמת המפרץ כי "כולם מלאי דאגה", ענה הרבי: "א. חושד בכמה וכמה כשרים המלאים ביטחון בהוי' שומר ישראל. ב. ואולי צריך להיות בדיקת התפילין והמזוזות שלו".

יהודי תושב [[קראון הייטס]] מכר ליהודי אחר מזוזות מהודרות. זמן קצר לאחר מכן, כתב הקונה לרבי בעניין מסויים, והופתע לקבל כעבור זמן קצר תשובה מדהימה: "הנהגה יומית שלו תהא על פי הוראות תורתנו תורת חיים, בדיקת התפילין והמזוזות". האברך ההמום בדק את המזוזות והתגלה פסול שאין דרך לתקנו.

סיפור מעניין נוסף אנו מוצאים בתשובה של הרבי מיום ג’ בכסלו תשד"מ. יהודי כתב לרבי כי בימי הריונה של זוגתו התגלה שהעובר הפוך, וכשנבדקו המזוזות התגלה שאחת המזוזות הייתה הפוכה. לאחר שנקבעה כדין, הכל הסתדר מאליו... אותו יהודי כתב על כך לרבי והוסיף כי הוא משער שיש קשר בין הדברים. על כך ענה לו הרבי {{הערה|לקוטי שיחות כרך כ”ד עמוד 374.}}: "תשואת חן על הודיעני סיפור המזוזה, ובעיקר - על שצירף פירושו דהקשר - אשר הכל הוא בהשגחה פרטית מהשם בורא עולם ומנהיגו, אלא שאיש חכם מבין ורואה זה, ומי שאינו וכו'".