עריכת הדף "אפרים מול" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תרח"צ]] בפרברי [[בריסל]] שבבלגיה, כבן יחיד להוריו ראובן יואל (יוליק) ובלה מול, במשפחה שהיגרה מוורשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]].

בעקבות עליית הנאצים לשלטון וכיבוש בלגיה, ניסו הוריו בשלהי שנת תש"ב להימלט מבלגיה דרך שוויץ אך משתף פעולה הסגיר אותם לידי הגסטאפו בעיירה צרפתית על גבול שוויץ, ובעוד הוריו נשלחו למחנה השמדה, הוא נמסר למנזר, וכעבור מספר שבועות הוא הועבר לבית יתומים יהודי בפריז.

בהמשך, עבר למשפחה מאומצת בשם וייל, ובהמשך כאשר הגרמנים ניסו לעלות על עקבותיו וללכוד אותו, הוא הוסתר בדירה בפרברי פריז, שם דאגה מכרה גויה של המשפחה לכל צרכיו עד סיום המלחמה ושחרור העיירה מידי הגרמנים בקיץ של שנת [[תש"ד]].

הוריו המאמצים לא שמרו תורה ומצוות ושלחו אותו ללמוד במסלול החינוך הצרפתי הכללי, בה גדל והתחנך עד גיל 18, אז נחשף והחל להתעניין במשמעות היותו יהודי בעקבות [[מבצע סיני]] שהדיו הגיעו עד לצרפת.

בשנת [[תשי"ז]] ביקר לראשונה בארץ ישראל, ובעקבות רשמיו העמוקים מהביקור, ביקש להתגייס ל[[צה"ל]], אך הוריו המאמצים התנגדו לכך בתוקף, והוא גויס לצבא צרפת והשתתף במלחמת אלג'יריה.

בשנת [[תש"כ]] השתחרר מהשירות בצבא צרפת עלה לארץ והתיישב בקיבוץ הדתי 'שדה אליהו', בו גם התחתן עם רעייתו מרת רחל, ובמקביל לעבודתו במשק הקיבוץ, הקדיש שעות רבות מידי יום ללימוד יהדות והשלמת פערים.

בהמשך, גויס ל[[צה"ל]] ושימש כחבלן ביחידות מילואים קרביות, ובמהלך השירות הכיר את הרב [[יצחק ידגר]] שהדביק אותו בהתלהבות החסידית וגרם לו ל[[התקשרות|התקשר]] לרבי ולהפוך בעצמו לחסיד חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] עזב את הקיבוץ עם עם רעייתו ושתי בנותיו ועבר להתגורר בירושלים.

תחילה עבד כגנן ושתל את רוב העצים בגן סאקר. לאחר מכן, היה פקיד במשרד האוצר ואחר כך עבד במפעל שמייצר מנועים למטוסי קרב. במקביל, המשיך לשרת ביחידות מילואים קרביות בצה"ל, ולאורך השנים השתתף ב[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|במלחמת יום כיפור הגיעה 'התראה חמה' על מתקפת גזים שהמצרים מתכננים, וקיבל פקודה ישירה להסיר את זקנו. במכתב תשובה לשאלתו, ציין הרבי בבירור שלא תהיה מתקפת גזים, וסיפורו הפך למפורסם.}} ו[[מלחמת לבנון הראשונה]].

עם פרישתו ל[[גמלאות]] השתלם כ[[סופר סת"ם]] והחל לכתוב תפילין ומזוזות, ובמקביל, החל בשנת [[תשע"א]] לפקוד את מוזיאון 'יד ושם' פעמיים בשבוע, כשהוא מוסר הרצאות ועדויות על זמן השואה בפני הקבוצות המבקרות במקום. את הרצאותיו מנצל כדי להניח תפילין ולעורר לשמירת תורה ומצוות. כמו כן מוזמן להרצות בבסיסי צה"ל, בתי ספר, ועוד{{הערה|ר' אפרים דובר שלוש שפות, ובשל כך האפשרויות שלו כניצול שואה להעיד ולספר בפני קהל מגוון יותר, גדולות יותר.}}.

התגורר בשכונת הר נוף שבירושלים.

בשנת [[תשפ"ג]] נבחר לפתוח יחד עם ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] את שרשרת הטקסים הרשמיים לציון [[יום השואה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/144961 החזות שלי תגיד הכל], דיווח באתר COL.}}, ובמהלך המפגש המקדים בלשכת ראש הממשלה התמוטט, וכעבור פחות משבוע נפטר ב[[ל' ניסן]] [[תשפ"ג]].