עריכת הדף "אלכסנדר סנדר יודסין" (פסקה)

==תולדות חיים==
=== ילדותו ובחרותו ברוסיה ===
הרב אלכסנדר נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה [[רוגוצ'וב]] להוריו הלל ודאבא יודאסין.

בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ב[[עיירה]] [[רציצה]] שב[[ביילרוסיה]], ובשנת [[תרס"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בקיץ [[תרע"ד]] היה בין חמשה התמימים ששהו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[נאות דשא]] בזאולשא.

בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה בתחילה בביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ חן) רבה של [[צ'רניגוב]], שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי [[חסידות]]. כעבור זמן עבר בפקודת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[חרסון]], ויחד עם [[תמימים]] נוספים הקים סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]] שם חזר דא"ח בכל שבת. כעבור זמן חזר לצ'רניגוב וקיבל [[הסמכה לרבנות]] בהלכות איסור והיתר וסידור גיטין ו[[קידושין]] מה[[רד"צ חן]].

בחתונתו שהתקיימה ב[[חודש אדר]] [[תרפ"א]] עם רעייתו מרת חיה בתיה{{הערה|סיון תרנ"ט - סיון תשמ"ב.}} בת ר' דוד ואסתר לאה, היה הגאון האלוקי [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ה[[מסדר קידושין]]. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר [[קריבוי רוג]] שב[[אוקראינה]] וסביבותיה.

ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ז]] נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]], ובין הדברים אמר לו הרבי "סענדער שלנו הוא רב". הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.

בגין היותו רב רדפו אותו השלטונות הסובייטים, ונאסר כמה פעמים. לבסוף בשנת [[תר"צ]] גירשוהו מהעיר. בתחילה רצו לשלחו לאיי סולובקי, אך לבסוף הותר לו להתיישב ב[[עיירה]] פרבומייסק (אוקראינה), בתנאי שלא ישוב לעיר בה כיהן כרב.

=== בארץ הקודש ===
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בשכונת [[נווה צדק]] ב[[תל אביב]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שהיה רבה של קהילת חב"ד ביפו היה באותה תקופה חולה וסבל מכאבים חזקים, ושאלות הלכתיות שנשאל הפנה לרב יודסין. בתחילה סירב הרב יודסין לענות על שאלות כי לא רצה לקבל על עצמו רבנות, אך כשנזכר בדברי [[הרבי הריי"צ]] אליו ב'יחידות' הבין כי זהו רצונו של הרבי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יודסין, למרות שבנו הרב [[יעקב יוסף סלונים]] כיהן באותה תקופה כרב הקהילה האשכנזית ב[[חברון]], ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר הפטירה שיגר הרב יעקב יוסף סלונים אגרת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ב[[יפו]].
[[קובץ:S3 7-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער]]
לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מ[[תל אביב]]-[[יפו]]. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי [[חב"ד]] אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.

מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולפרקים קרובים ערך [[התוועדות|התוועדויות]], בהן דיבר דברי חסידות. עם זאת התעסק רבות בפעילות ה[[חב"ד]]ית ב[[ארץ הקודש]] בכלל ובתל אביב-יפו בפרט.

כרב הקהילה החסידית ביפו כיהן קרוב ליובל שנים, ובמשך הזמן כתב שתי ספרים, "[[תומכי תמימים על הש"ס]]", ו"[[הלקח והלבוב]]" - פירוש על [[ספר התניא]]. 

כיהן בהנהלת ישיבת [[מדרש שמואל]] שפעלה בעיר העתיקה בירושלים בין השנים תש"ד-תש"ח, בראשות הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]. 

רעייתו נפטרה בחודש סיון תשמ"ב, והוא נפטר כחצי שנה לאחר מכן מכן, ביום [[ח' בכסלו]]{{הערה|על מצבתו נחקק ה' כסלו.}} [[תשמ"ג]].

נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], ועל מצבתו נחקק: "פה נטמן הרב התמים חניך ליובאוויטש (חב"ד) אלכסנדר סענדר בן הצדקנית דאבא ז"ל יודאסין ובן הרב המגיד שיעור הלל קם ז"ל מחבר ספר תומכי תמימים על הש"ס וספר הלקח והלבוב ביאור על התניא קדישא נולד אדר תרנ"ה נלב"ע ה' כסלו תשמ"ג תנצב"ה".