עריכת הדף "אליעזר גוראריה" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[חולון]] בשנת [[תשמ"ג]] לאביו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]].

למד בבחרותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשס"ג]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב [[מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין]] רב היישוב מעלה אפרים.

בשנת [[תשס"ה]] יצא לפעול בשליחות הרבי באנטוורפן שבבלגיה, ובמהלך השנה [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], לאחר מכן פעל בשליחות הרבי במשך מספר חודשים בברלין לצד גיסו ואחותו המשמשים כשלוחי הרבי בעיר.

בשנת [[תשע"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי בעיר קראקוב שב[[פולין]].

בהיותו בגיל 31, בשנת [[תשע"ד]] רבה של העיר הרב בועז פש פרש מתפקידו ועלה לארץ הקודש, ובעקבות כך בהחלטת נשיא הקהילה היהודית טדאוש יעקובוביץ מונה הרב גוראריה לכהן כמחליפו כרב הקהילה היהודית בעיר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72778 השליח הרב אליעזר גוראריה הוכתר לרבה של קרקוב], דיווח באתר שטורעם.}}, כאשר התפקיד מקבל אישור רישמי מהשלטונות לאחר הפסקה של שמונים שנה בהם לא כיהן רב רישמי בעיר. האירוע זכה לסיקור תקשורתי רחב בכל כלי התקשורת המרכזיים בפולין.

בשנת [[תשע"ח]] קיבל לידיו את ניהול בית הכנסת 'אייזיק שול'{{הערה|1=[www.chabadwi.org/media/pdf/881/ywzk8813452.pdf עוד אבינו חי עמוד 57] - תיאור ברכת הרבי שהובילה לקבלת בית הכנסת.}}.

בשנת [[תשע"ט]] עמד במרכזה של סערה תקשורתית כאשר קבוצה מעסקני הקהילה היהודית בעיר ביקשו להדיח אותו מהתפקיד ולגרש אותו מבית הכנסת הותיק והמכובד 'אייזיק שול', כשבסופו של דבר יושרו ההדורים והוא חזר לכהן כרב בית הכנסת באופן רישמי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120757 דידן נצח: השליח הרב אליעזר גוראריה חוזר ל'אייזיק שול'], דיווח באתר {{COL}}}}.

משמש כחבר פורום הרבנים הצעירים של [[מרכז רבני אירופה]].

בשל קירבתה הרבה של העיר למחנה ההשמדה אושוויץ, פועל רבות עם התיירים המגיעים לבקר במחנה, ומספק ארוחות כשרות באמצעות המסעדה שמפעיל בעיר המשרתת בעיקר את האורחים הרבים הפוקדים את העיר.