עריכת הדף "אליהו לייב ריבקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.

ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}

כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}.

ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.

בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].

בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.

כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.