עריכת הדף "אורי מרדכי ליפש" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] לרב [[אלעזר ליפש]] ולרבקה.

בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'.

לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה לבית ר' [[משה שמואל שמעלקא סגל]].

בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובכינוסי משיח נוספים בהמשך.

נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]] והוא בן 58 שנה בלבד.

הלוויתו יצאה אל עבר בית העלמין באלעד ביום ראשון - פורים המשולש בירושלים - [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ה]].

===פעילות חינוכית===
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.

לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.

החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] כיהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד.

===הפצת המעיינות===
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".

את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.

בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]].

הרב ליפש אף כיהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.

===אבני החושן===
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות ה[[אגרות קודש]], החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.

בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.

לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.

===[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]]===
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב [[יצחק ליפש]] בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הוא הוא המלך המשיח.

בשלהי שנת [[תשע"א]], ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד [[התרת נדרים]] בחצר [[הרבי]].

הרב ליפש חתם אף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. 

=== מסירותו לרבי ===
[[קובץ:מצבה הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|מצבתו בבית העלמין באלעד]]
לאחר פטירתו פורסם כי לאחר שיחת [[ב' באדר]] [[תשמ"ח]] כתב הרב ליפש כי הוא מוותר על ברכת הרבי שיראה בנים, נכדים ונינים, ומבקש לתת את שנות חייו לרבי.