עריכת הדף "אורים ותומים" (פסקה)

==שיטת הרמב"ם==

כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].

אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם.

מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.