עריכת הדף "אהרן שפירא" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן ל[[מגלה עמוקות]]. הרבי ביקר בביתם מדי חודש פעמיים בכניסתו ל[[מקווה]] [[1506 יוניון]], וחילק להם דולרים באופן פרטני{{הערה|שם=יום|'''יום עיון 60 שנה לביאורי הרבי פרש"י על התורה, "לימוד השיחות עשה מהפכה" הרב אהרן שפירא עברית שנת תשפ"ה''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (נמצא בקישורים חיצוניים)}}.

בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלז]] במקום. ב[[ישיבה]] קטנה למד ב[[ישיבת צאנז]] ב[[יוניון]], שם נעשה לחסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא ב[[ירושלים]]; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל [[יחיאל יהושע רבינוביץ|חלקת יהושע]] מביאלא.

בשנות הכ"פים (שנות ה-60 למניינם) והלמ"דים (שנות ה-70 למניינם) השתתף באופן קבוע ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|שם=יום}}.

בשנת [[תשל"ו]] עלה להתגורר ב[[ישראל (ארץ)|ישראל]], עם זאת, הקפיד [[נסיעה לרבי|לסוע לרבי]] לפחות אחת לשנה{{הערה|שם=יום}}.

בסיוון [[תש"מ]] נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מ[[נתניה]], ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]] בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.

לאחר מכן התגורר תקופה ב[[ירושלים]], ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת [[פרדס כץ]] בבני ברק. בשנת [[תשמ"ו]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.

לאחר התמנותו לרב נסע לרבי מדי שנה ל[[חג השבועות]] (חג המו"צים) ולעיתים אף ל[[סליחות]]{{הערה|שם=יום}}.

באחת ההזדמנויות בהן שהה בחצר הרבי, לאחר שהרבי הורה על עריכת כינוס רבנים, עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרבי שאלו אם ישתתף ואם ידבר והעניק לו דולרים לברכה{{הערה|שם=יום}}.

על פעילותו ב[[הפצת המעיינות]] בקרב בני הציבור החרדי בבני ברק דיווח לרבי וקיבל [[מענה|מענות]]: "תשואות חן" "תשואות חן"{{הערה|שם=יום}}.  

בתקופת [[בחירות תשמ"ט]], עת היו שתקפו את חסידות חב"ד נקט בקו נגדי של הגנה והפרכת הטענות, כך לדוגמה, ביום בו יצאה חוברת בשם "האמת על חב"ד" הוציא חוברת "האמת לאמיתו על חב"ד", בניגוד לחלקים מחסידי חב"ד שביקרו אותו על הקו בו נקט, הוא זכה למענה חיובי מהרבי על כך{{הערה|שם=יום}}. 

בערב [[שביעי של פסח]] [[תש"נ]] קיבל הוראה מ[[מזכירות הרבי]] לחזור בפני חברי [[מועצת גדולי התורה]] (לחזור לכל חבר בפני עצמו) על דעת הרבי בנושא{{הערה|שם=יום}}.

בעת שחש עומס בין תפקידיו בפרדס כץ ועבודתו בתלמוד תורה וכתב על כך לרבי ברכו הרבי להצלחה ושימשיך בתפקידיו{{הערה|שם=יום}}.

מוציא מדי שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.

בשנת [[תשנ"ד]] הוכתר [[אב בית דין|לאב"ד]] מהימנא.

בשנת [[תשס"ב]], לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.

הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת [[פירוש רש"י לתורה]]. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של [[הרבי]] בנושא.

הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>