עריכת הדף "אהרן יעקב דיסקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ב]] לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של לכוביץ' שב[[בלרוס]]) ולאמו מרת שרה, [[מוהילב|בפלך מוהליב]].  בין השנים [[תרע"ה]] - [[תרפ"ט]] למד בנובהורודוק, וכן ב[[ישיבה|ישיבות]] נוספות.

בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שיינא מלכה והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והתעכב במשך מספר שנים ב[[צרפת]] ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]] שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ה[[התוועדות]] הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ה[[התוועדות]] לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.

זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.

נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]], ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.