עריכת הדף "אהרן חוזר זליגסון" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' יוסף הכהן זליגסון.

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בעיירה ליובאוויטש.

היה בקיא מאוד בחסידות, אך לא כל כך להבנה לעומק{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 19.}}.

החל לשמש כ'[[חזרה|חוזר]]' בתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש, והמשיך בכך עד שנת תרנ"ה לכל הפחות. אדמו"ר הריי"צ כותב עליו שהוא היה אחד החוזרים "אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי בדברי ימי החסידים".

מנהגו היה לחזור על כל מאמר כמה פעמים, וחסידים היו מזמינים אותו לאכסניות שלהם או לבית הכנסת שלהם כדי שיחזור לפניהם את המאמר.

מלבד חזרה בעל פה, היה גם עוסק בכתיבת הנחות מהמאמרים, וכמה וכמה [[ביכלאך]] של חסידות המצויים ב[[ספריית ליובאוויטש]] נכתבו על ידו.

אדמו"ר המהר"ש חיבב מאוד את ההנחות שלו, וחלקם אף [[הגהה|הגיה]] בגוף כתב יד קדשו{{הערה|ספר המאמרים תרל"ב חלק א' עמוד סמה. חלק ב' עמוד תרסד ועמוד תרסו.}}. עובדה זו בולטת על רקע היחס להנחות אחרות, בעוד שעליהן העיר אדמו"ר המהר"ש "הנחת ... לא טוב", "הנחת ... גם כן לא בטוב", "הנחת ... לא הונח בטוב",, "הרב ... שהניח גם כן לא בטוב", על ההנחות שלו מופיע רק שמו.

המיוחד בסגנון ההנחות שלו הוא האריכות בהן נכתבו, קרוב למה שנאמר, בשונה ממניחים אחרים שכתבו את הדברים בקיצור. בהרבה מההנחות היה לפניו את המאמר המקורי כפי שנרשם על ידי אדמו"ר המהר"ש, ושילב בתוכו את ההוספות שנוספו בעת אמירתו בעל פה, ובנוסף, כיון שהיתה לו בקיאות גדולה בחסידות, כאשר שם לב שחלק מהמאמר מיוסד על מאמר קודם בתורה אור ולקוטי תורה וכדומה, היה מעתיק בתוך ההנחה את לשון התורה אור והלקוטי תורה ומשלב בתוכם את ההוספות שבמאמר.

אדמו"ר הריי"צ כותב באחת מרשימותיו{{הערה|ספר השיחות תר"פ עמוד 17.}} שר' אהרון חוזר העלה על גבי הכתב 293 מאמרים.

ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מצמיד לו באחד ממכתביו את התואר "ידידינו המופלא".

ההנחות האחרונות שיש בידינו ממנו הם משנת תרנ"ה.

לא ידוע מתי שנת פטירתו המדוייקת, והפעם האחרונה שנזכר הוא מכתב ששיגר אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ס לבנו אדמו"ר הריי"צ בו מורה לו לתת לו סכום כסף, כאשר ייתכן כי לעת זקנתו קיבל תמיכה כספית מבית הרב.