עריכת הדף "אברהם מנחם מענדל וכטר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו  לרבנית רחל  (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד הרב אברהם שיינין. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. 

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי  שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכה הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש. 

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, נענה בראשו הק' לחיוב ונתן על זה ברכתו הקדושה{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].