עריכת הדף "אברהם הלר" (פסקה)

==תולדות חייו==
נולד בצפת, ב[[י"ח שבט]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' זאב הלר ולאמו מרת ציפורה, כדור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר שכיהן כרבה של צפת, ומצאצאי הרב [[יום-טוב ליפמן הלר]].

כנער, למד בצפת בישיבתו של 'הרידב"ז', הרב יעקב דוד וילובסקי, ובישיבת "בית חתם סופר", ובהמשך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי שורת רבנים בולטים, בהם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

בשנת [[תרע"ד]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פרידה לבית ברזל.

לאחר פטירת אביו, כשהוא בגיל 25 בלבד, התאחדו שתי הישיבות שפעלו בצפת (ישיבת חתם סופר וישיבת רדב"ז) והוא מונה לעמוד בראשם. 

לצד הנהגת הישיבה, הקדיש זמן רב לעסקנות ציבורית בעיר צפת, נמנה על מייסדי שכונת "צופיה" ועל מנהלי סניף תנועת "המזרחי" בעיר, וכן סייע לפעולות 'ההגנה', גייס כספים לרכישת נשק וסייע בפעולות נוספות עליהם קיבל לימים את 'אות ההגנה'.

בזמן [[מלחמת העצמאות]], עמד בראש "וועדת המצב" בעיר צפת, ובמקביל כיהן כיו"ר ועדת הגיוס, פרסם פסק הלכה עם רבני צפת על היתר להקמת ביצורים בשבת, ויצא בראש התושבים שומרי התורה והמצוות לעבודת הביצורים, ובהמשך זכה על כך ל'אות מלחמת הקוממיות'.

בהמשך, מונה לעמוד בראשות המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים, וקיבל את 'אות מגן צפת'{{בשנת תשס"ג, כעשר שנים לאחר פטירתו, קיבל את אות 'יקיר צפת'.}}.

עם הגעת חסידי חב"ד ל[[צפת]], בשלהי שנות הכ"ף סייע להם רבות, והתקרב לחסידות על ידי הרב [[אברהם אייזנבך]] והחל לעמוד בקשרי מכתבים רציפים עם הרבי, שנמשכו כעשרים שנה עד סמוך לפטירתו בשנת תש"נ.

הגה באופן קבוע בתורת החסידות, ואף שיגר לרבי רעיונות וחידושים שונים שעלו לו תוך כדי לימודו.

ניצל את תפקידו כיו"ר המועצה הדתית בצפת ואת השפעתו וקשריו המסועפים כדי לסייע להתבססות חסידי חב"ד ופעולותיהם.

רעייתו נפטרה בשנת [[תשל"ו]], ואילו הוא האריך ימים, ובשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות 'צימרמן' ברעננה, אך ביקש להיטמן בעיר הולדתו, צפת.

נפטר ב[[ד' טבת]] [[תנש"א]], ובלוייתו השתתפו מאות מתושבי צפת לצד ותיקי לוחמי ההגנה והאצ"ל. נטמן לצד אבותיו בבית העלמין הישן של צפת.

בשנת [[תשס"ה]] הונצח בשלט שהעמידה עיריית צפת ליד ביתו  ברחוב ישראל ב"ק פינת שמעון בר יוחאי ברובע היהודי ההיסטורי, ובשנת [[תשע"א]] קראה העירייה על שמו את הסמטה הסמוכה לביתו.