עריכת הדף "אברהם דוד פוזנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ר' צבי הירש וחיענא דבורה, והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עם הקמתה בשנת [[תרנ"ז]].

בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר]]ים שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"ב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] בלשון הקודש, עמוד 392.}}.

עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}.

בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"ץ]] שאל את אדמו"ר הרש"ב עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה אדמו"ר הרש"ב שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה{{הערה|בשם הרב [[שמואל לויטין]], מפי הרב [[שלום פלדמן]], [https://col.org.il/archive?pt=s&pi=17 אסיפה כללית תשל"ט כפר חב"ד] קטע מספר 2 דקה: 3:35 בארכיון שמואל בן צבי, אתר [[חב"ד און ליין]] {{צליל}}.}}.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב.

בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]] ולהעניא מוכרת הכעכים, ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים]] ואהבת ישראל.

כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והייתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום.

בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]] מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' אברהם דוד נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.