עריכת הדף "אברהם דוד וילהלם" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב משה יהודה אריה (לייב) ווילהלם ולאמו מרת רייזל ב[[י"ט שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר מיהאליפאלווא{{הערה|Mihai Valea, Transylvania, Hungary.}} שברומניה.

בעודו בן שנתיים התייתם מאביו, וכאשר פרצה [[השואה]] נלקח עם משפחתו למחנות העבודה עד שהגיעו לאושוויץ שם איבד את אמו אחיו, ו-2 מאחיותיו, וניצול בנס כאשר לאחר שכבר הוכנס לתאי ההשמדה הגיעה במפתיע פקודה שצריכים 50 עובדים בעלי כח למכרה פחם, ובזכותו חוזקו הפיזי, נקרא לצאת וחייו ניצלו, ובמסירות נפש עשה כל שביכולתו להמשיך לשמור על קיום המצוות גם בתוך המחנה, ואפילו הצליח לבנות סוכה בחג הסוכות.

בהמשך נשלח למחנה ברגן-בלזן, שם שהה בעת שהסתיימה המלחמה, והוא המשיך למחנה עקורים שם נכנס ללמוד בישיבה הזמנית שהוקמה במחנה (שבהמשך עברה לפריז וקיבלה את השם 'בית יוסף – נובהרדוק'), ובהמשך כאשר חברו התחתן במחנה העקורים בפוקינג בא במגע לראשונה עם חסידי ליובאוויטש והוקסם מהם, ובעקבות כך החל להתקרב לחסידות עד שנעשה בעצמו לחסיד חב"ד{{הערה|במשך שנתיים למד בישיבה בבלגיה.}}.

בג' תמוז [[תשי"ד]] התחתן בפריז עם רעייתו מרת (חנה) רבקה בת החסיד ר' [[מרדכי דובער לוקשין]], ובמשך שלוש שנים התגורר בפריז, ובשנת [[תשי"ז]] היגרו לארצות הברית והתיישבו בקראון הייטס, שם התפרסם בזכות מעשי החסד שלו והתעסקותו לטובת כלל תושבי השכונה.

נודע בשמחת החיים שלו, וסירב לדבר על מאורעותיו בזמן המלחמה, ואף סירב לקבל את הפיצויים שהוצעו מממשלת גרמניה.

כאשר נכנס ליחידות לרגל הבר מצווה של בנו הגדול משה אריה, שאל האם לשלוח את בנו ללמוד [[אנגלית]] בשעות שאחר סיום הלימודים ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], והרבי שלל זאת באומרו שמשיח מגיע ואם כך אין צורך{{הערה|שבועון התקשרות תקסג עמוד 10.}}.

ביום שישי [[ד' תמוז]] היה מעורב בתאונת דרכים וסבל משבר בצלעות, וכעבור מספר שעות חלה הידרדרות פתאומית והוא נפטר בגיל 74 בליל שבת פרשת קרח, [[ה' תמוז]] [[תשס"ג]] בקראון הייטס, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ניו יורק.

===הנצחתו===
לרגל יום היארצייט הראשון נערך סיום ספר תורה, כאשר בני המשפחה ערכו הגרלה, ולאחר זכייתו של הרב [[זושא וילהלם]], הוא העביר את הזכות לנכדה הבכורה מרת בתיה רוזנבלום שהכניסה אותו לבית כנסת חב"ד במקום השליחות שלה, ב'שורט הילס' (South Hills) בפיטסבורג, פנסליבניה.

עם הקמת [[מכון אור החסידות]], הצטרפו בני המשפחה למייסדים והתומכים העיקריים במכון, כאשר רבות מהפעולות וההוצאות לאור שעל ידי המכון, מוקדשים לזכרו ולעילוי נשמתו.