עריכת הדף "אברהם בן ציון מייזליש" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:מייזליש2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש אצל [[הרבי]]]]
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בילדותו גדל בשכונת גאולה בירושלים, שרד את מלחמת העצמאות בניסים גדולים, לאחר הקמת המדינה, היה מ"הפעילים" ופעל במסירות נפש למען עולי תימן ואף נתפס בעת שחדר למבצע בראש העין כדי לרשום ילדים למוסדות חינוך. לאחר מכן הצטרף לקבוצה אשר פעלה במחתרת להפוך את המדינה למדינת הלכה ונעצר יחד עם הרב מרדכי אליהו והרב יעקב זלמן בלוי בעת שניסו לפוצץ את ישיבת הממשלה על חוק גיוס בנות לצה"ל.

לאחר שנשתחרר נכנס ללמוד בישיבה בלוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשט"ו]] נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של [[כפר חב"ד]] בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ח.

בכ"ה אדר א' [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

===בשדה החינוך===
[[קובץ:הרב מיזלייש.jpg|ממוזער|הרב מייזליש בהתוועדות בישיבה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ראשון לציון]]]]
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך ב[[בית הספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כיהן כחבר בועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].

גם אחרי [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי מלך המשיח]].

בשנת הלימודים [[תשע"א]] מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
היה [[משפיע]] של שיעור ג' בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה.
המשיך במסירת השיעורים עד ל[[חודש חשון]] [[תשע"ה]] אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.

בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו. במהלך האירוע הכריז בנו על מבצע לימוד המאמר '[[לא תהיה משכלה]]', בו היה לר' אברהם {{מונחון|קאך |כלומר הייתה לו בו חיות מיוחדת}} מיוחד, הובטח לכל נבחן סט ספרי חסידות.

במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה ל[[חודש תשרי]] לחצרות קדשנו [[770]], והקפיד על נסיעה זו מאז הצ'רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל העולם ל{{ה|רבי}}.

נפטר במוצאי שבת, ליל [[י"ג טבת]] ה'תשע"ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב"ד ועברה דרך [[בית הכנסת]] 'בית מנחם' התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]] תחת ממטרים עזים.