עריכת הדף "אברהם אלתר הבר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו המשפיע והשליח הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].

כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נמנה על תלמידיו הקרובים של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.

בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.

בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]].

בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]]. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר [[לוד]].

עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

אשתו, מרת רחל הבר לבית מנדלסון, פעלה בבית הספר היסודי "חב"ד בנות" בקריית מלאכי כמחנכת, רכזת חינוך חברתי, וסגנית, וכעבור כמה שנים הייתה מנהלת בית הספר.

בשנת [[תשל"ג]] החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב [[מרדכי גורודצקי]], ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.

גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.

במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה. 
בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.