לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אברהם אבא זליגסון
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן זליגסון, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], ולחיה רחל לבית לנדא. אביו, ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של הבן, אברהם-אבא. ר' אברהם-אבא החל ללמוד [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] שם התגורר אצל דודו ר' [[זלמן זליגסון]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה, והיה נחשב לרופא מומחה בזמן שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]]. בעת [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארצות הברית]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארצות הברית, הודיע על כך לרבי הריי"צ, וזכה למענה במכתב [[ברכה]] להצלחה במקצוע זו. בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם ב[[י' שבט]] [[תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ה[[הסתלקות]] (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] הכהן, והרב [[שמואל לוויטין]] הלוי). מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. זכה הרב זליגסון, והרבי השתתף במעמד ה'[[קבלת פנים]]' שלו. לפני [[נישואין|חתונתו]] עם זוגתו הינדע רחל למשפחת פינסקר, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ל[[לימוד התורה]], מכיוון שכלתו היא בת [[כהן]] והחתן צריך להיות [[תלמיד חכם]]? וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה. אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד, ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי{{הערה|אצל המתנגדים.}} היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם). הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכיום, התניא נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]אגודת חסידי חב"ד]]. נפטר ב[[כ"ה בשבט]] [[תשמ"ט]], והרבי יצא ללוות את מיטתו. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]] ספר זכרון על שמו הספר נקרא 'אברהם אבא הרופא'. ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ב]] נוסד אתר לזכרו.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)